Page 53 - דוד - מרועה למשיח . יאיר זקוביץ
P. 53

‫פ ר ק ר ברע ר‬  ‫‪52‬‬

‫תדמית ״מלך הארץ‪ ,,‬עלולה להביא עליו את קצו‪ ,‬הוא חושב במהירות ומתחזה‬
‫לעלוב בעלובים‪ ,‬למשוגע במשוגעים‪ ,‬כדי למלט את נפשו‪ .‬המלך נופל בפח‬
‫שטומן לו דוד וחש כמנצח‪ ,‬כחכם מחוכם‪ .‬המשוגע‪ ,‬לכאורה‪ ,‬גבר איפוא על‬

                                                                                                   ‫השוטה‪.‬‬
‫נבחן עתה כיצד הקשרו של הסיפור מאיר אותו ומבארו‪ ,‬וליתר דיוק כיצד‬
‫מבארים ומאירים אותו הקשריו השונים‪ ,‬מעגלי פרשנותו ההולכים ומתרחבים‪:‬‬
‫הקשרו המיידי‪ ,‬מה שלפניו ומה שאחריו‪ ,‬שנקבע לו על ידי מעשה העריכה;‬
‫מסכת יחסיו העגומה של דוד עם שאול ושלבי מנוסתו מלפני מלכו )כולל‬
‫המעשה האחר על בואו של דוד לחצר אכיש ]פרקים בז־בט[( ועד לקינתו של‬
‫דוד על שאול‪) .‬אגב‪ ,‬פירושיו של הסיפור חורגים מחוץ לגבולות ספר שמואל‪:‬‬
‫שניים ממזמורי תהילים זכו לכותרות הכורכות אותם עם סיפורנו; קריאת‬
‫הסיפור לאורם של מזמורים אלה מקנה לו מימד חדש‪ ,‬אך בזה נעסוק להלן‬

                                                                                 ‫בפרק שלושה־עשר‪(.‬‬

‫העיון בסיפור בבידודו השיב איפוא תשובה ברורה לשאלה אם מדבר הסיפור‬
‫בשבחו של דוד או בגנותו‪ .‬תשובה זו לשאלה אינה עולה בהכרח בקנה אחד עם‬
‫התשובות שמשיבים ההקשרים השונים שבתוכם נתון הסיפור‪ .‬נפרוש איפוא‬
‫את מסכת פירושיו הפנים־מקראיים של הסיפור אודות דוד המשתגע בחצרו‬

                                                                                               ‫של אכיש‪.‬‬
‫לכאורה אין סיפורנו הולם את הקשרו המיידי; ראשיתו — ״ויקם דוד ויברח‬
‫ביום ההוא מפני שאול‪) ,,‬שמ״א כא‪,‬יא( — אינה מתיישבת עם פסוקים א־י‬
‫המעידים כי מנוסתו של דוד מפני שאול החלה זה מכבר‪ .‬בקושי זה חש רד״ק‪,‬‬
‫ואלה דבריו‪ :‬״והלוא תמול ברח אלא ר‪,,‬ל כי היום ההוא ברח לו מארץ ישראל‬
‫ובא אצל אכיש שלא ימצאהו‪ .‬זהו מפני שאול״)ובדומה בפירוש אברבנאל(‪ .‬עם‬
‫רוח פירוש זה מתיישבת הפתיחה לסיפור הבא על בריחת דוד לחצר אביש; על‬
‫פיו אין מנוסה מוצלחת מפני שאול אלא לפלשת‪ :‬״ויאמר דוד אל לבו עתה‬
‫אספה יום אחד ביד שאול אין לי טוב כי המלט אמלט אל ארץ פלישתים״‬

                                                                                           ‫)שמ״א בז‪,‬א(‪.‬‬

‫בריחתו של דוד לארץ פלישתים היא אכן מעשה נואש‪ ,‬שיאו של תהליך;‬
‫שאול עוין את דוד‪ ,‬כאמור‪ ,‬כבר משעה שזה הרג את גלית‪ :‬״ויחר לשאול מאוד‬
‫וירע בעיניו הדבר הזה‪ ...‬ויהי שאול עוין את דוד מהיום ההוא והלאה״)שמ״א‬
‫יח‪,‬ח־ט(‪ .‬מכאן ואילך מבקש שאול להרוג את דוד בין במישרין‪ ,‬בהטלת חנית‪,‬‬
‫ובין בעקיפין‪ ,‬בהטילו על דוד להביא עורלות פלישתים כמוהר‪ .‬כשרואה שאול‬
‫כי אין רצונו עולה בידו‪ ,‬הוא משלח את עבדיו להמית את דוד‪ ,‬והוא עצמו יוצא‬
‫בעקבות דוד הנס על נפשו‪ .‬רק התנבאותו בניות שברמה עוצרת בעדו מללכוד‬
‫את דוד‪ .‬כאשר אפילו יהונתן בן שאול נוכח לדעת כי אביו מבקש את נפש‬
   48   49   50   51   52   53   54   55   56   57   58