Page 51 - דוד - מרועה למשיח . יאיר זקוביץ

‫פרק רברער‬ ‫‪50‬‬

‫בעדינות כי דוד ״מלך הארץ״ מאפיל גם על ״מלך גת‪,‬׳! כך מבקשים הם לעורר‬
‫את קנאת מלכם אשר תגרור את הריגת דוד‪.‬‬

‫השאלה השנייה מנמקת את הראשונה‪ ,‬אך נותיר את ניתוחה להמשך העיון‬
‫בסיפור באשר היא מחייבת אותנו‪ ,‬כאמור‪ ,‬לצאת אל מעבר לגבולות ההקשר‬
‫שבו הוא נתון‪ .‬כאן נסתפק רק בקביעה‪ ,‬כי הריגת רבבות ביד דוד מעידה לא רק‬
‫כי הוא אויב מסוכן משאול‪ ,‬אלא גם כי הרבבות שנפלו מידיו — והמה‬

‫פלישתים — מחייבים נקמה מיידית!‬

‫)‪ (3‬תגובת דוד )פס׳ יג־יד(‪ :‬הקורא מצפה לתגובת המלך על האתגר שהציגו‬
‫בפניו עבדיו‪ ,‬אך תחת זו מתמקדת תשומת הלב בדוד; הוא מבין שנכזבה‬
‫תוחלתו לקבלת פנים אוהדת ויודע את גודל הסכנה‪ .‬לפיכך הוא ממהר להגיב‬

‫לפני שהמלך הפסיבי והאיטי יעכל את מה שאמרו־הורו לו עבדיו‪.‬‬
‫תגובתו של דוד מתחלקת לשניים‪ :‬בחלק הראשון)פס‪ ,‬יג( הריהו חושב תחילה‬
‫ומפנים מה ששמע‪ :‬״וישם דוד את הדברים האלה בלבבו‪) ,,‬השווה‪ :‬איוב‬
‫בב‪,‬כב(‪ .‬חומרת האמירה מעוררת בו פחד גדול‪ :‬״וירא מאוד מפני אכיש מלך‬
‫גת‪ .,,‬תן דעתך לחזרת מילת ״מפני‪ :,,‬תחילה ברח ״מפני‪ ,,‬שאול ועתה עליו‬
‫לשוב ולעשות מעשה נוסף כדי להציל עצמו ״מפני אכיש מלך גת‪ .,,‬עבדי אכיש‬
‫הציגו אמנם את דוד כ״מלך הארץ‪ ,,,‬אך הוא יודע יפה כי כאן ועתה אכיש הוא‬

‫המלך‪.‬‬

‫פחדו של דוד אינו משתק אותו; הוא חייב להגיב במהירות‪ ,‬בטרם ישיב המלך‬
‫לעבדיו‪ ,‬והוא בוחר בתגובה בלתי שגרתית‪ :‬דוד יודע כי במילים לא יוכל‬
‫לשנות את דעתם של עבדי המלך‪ ,‬כי לא יוכל לשכנעם שהוא מבקש להיות‬
‫נאמן לגת ולמלכה‪ .‬הוא יודע בי רק מעשה שאין עמו מילים‪ ,‬מעשה שלא‬
‫יאפשר את דיבובו‪ ,‬יוכל למנוע מן המלך להיענות לציפיותיהם של עבדיו‪ .‬דוד‬
‫מציג עצמו כמשוגע‪ :‬״וישנו את טעמו‪) ,,‬והשווה בן־סירא מד‪,‬ז‪ :‬״ועת נוחו על‬
‫משכבו שנת לילה תשנ]ה דעתו[״(‪ ,‬כי רק כך ישיל מעצמו את הדימוי המסוכן‬

‫של ״מלך הארץ״‪.‬‬

‫דוד משנה את טעמו ״בעיניהם״‪ ,‬בעיני העבדים והמלך‪ .‬עתה הוא מחצין מה‬
‫שהפנים קודם לכן‪ ,‬והכתוב מדגיש כי לא נשתגע ממש‪ ,‬אלא רק יצר בעיניהם‬
‫את הרושם כאילו נשתבשה עליו דעתו)השווה‪ :‬בראשית כז‪,‬יב; כט‪,‬כ; במדבר‬
‫יג‪,‬לג; שמ״א כו‪,‬כד; שמ״ב ו‪,‬בב(‪ .‬דוד מתהולל — היינו נוהג כחסר דעה‪ ,‬כאדם‬
‫קל דעת )השווה איוב יב‪,‬יז; קהלת א‪,‬יז; ז‪,‬כה(‪ ,‬ובעצם יוצר רושם כמי שאינו‬
‫מודע כלל להיותו מצוי בסכנה‪ .‬פן זה של מעשהו מודגם במילה ״בידם״ — דוד‬

‫מניח להם לשחק בו‪ ,‬לעשות בו כחפצם‪.‬‬
‫דוד עושה שתי פעולות אשר תמחשנה עד כמה הוא בלתי שפוי‪ :‬הוא מסמן‬
‫סימנים חסרי משמעות‪ ,‬״ויתו )השווה יחזקאל ט‪,‬ד־ו( על דלתות השער‪,,,‬‬