Page 47 - דוד - מרועה למשיח . יאיר זקוביץ
P. 47

‫י‬  ‫פרק שליש‬  ‫‪46‬‬

‫סיומו של המזמור הוא מעין ראשיתו‪ .‬בפתח המזמור מספר דוד באביו‪ ,‬״וישמני‬
‫רועה לצאנו ומושל בגדיותיר‪ /‬ובסיומו מדבר הוא באלוהיו‪ :‬״וישימני נגיד לעמו‬
‫ומושל בבני בריתו״‪ .‬הקשר המעוצב במסגרת הספרותית בין רעיית צאן לרעיית‬
‫העם מצוי כבר במקרא גופו‪ ,‬כגון תהילים עח‪,‬ע־עב‪ :‬״ויבחר בדוד עבדו ויקחהו‬
‫ממכלאות צאן‪ .‬מאחר עלות הביאו לרעות ביעקב עמו ובישראל נחלתו‪ .‬וירעם‬

                        ‫כתום לבבו ובתכונות כפיו ינחם״)עיין עוד שמ״ב ה‪,‬ב; ז‪,‬ח(‪.‬‬
‫הדים למזמור קנא ניתן למצוא בספר קדמוניות המקרא‪ .‬בפרק נט מעיד המספר‬
‫כי לאחר שנמשח דוד החל לזמר מזמור)פס‪ ,‬ד(‪ ,‬אך המזמור המושם בפיו שם‬
‫אינו דומה למזמורנו‪ .‬בפרק סב‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬בדבר דוד אל יהונתן על הרדיפות‬
‫אשר רודפהו שאול אביו‪ ,‬הוא אומר‪ ,‬בין השאר‪ ,‬מילים הנראות כתוספת‬
‫בהקשרן‪ :‬״קטן בן אחי הייתי ורועה צאן ומדוע אני בסכנת מוות״ )פס‪ ,‬ה(‪,‬‬

                   ‫ודברים אלה מעוררים את זכר המזמור‪ :‬״קטן הייתי מן אחי‪...‬״‪.‬‬
‫התמונה הבאה בסיפור ראשיתו של דוד בספר שמואל )טז‪,‬יד־כג( מפגישה את‬
‫דוד עם שאול‪ .‬אם בסיום התמונה הראשונה נכתב‪ :‬״ותצלח רוח ה׳ אל דוד‬
‫מהיום ההוא ומעלה‪...‬״)פס‪ ,‬יג(‪ ,‬הרי בראשית התמונה העוקבת אחריה נאמר‪:‬‬
‫״ורוח ה׳ סרה מעם שאול‪...‬״ )פס‪ ,‬יד(‪ .‬תחת רוח ה‪ ,‬אשר סרה מעם המלך‬
‫שסרח‪ ,‬תבעת אותו עתה רוח רעה מאת ה ‪ /‬וזו תחולל את המיפגש בין המלך‬

                                                                  ‫בשקיעתו לבין המלך בזריחתו‪.‬‬

‫עבדי שאול מתמודדים בזהירות עם מצבו העדין של אדונם‪ .‬תחילה הם מציינים‬
‫את הבעיה‪ :‬״הנה נא רוח אלוהים רעה מבעתך״ )פס‪ ,‬טו(‪ .‬בהגיעם להצעת‬
‫הפתרון ניכר ההיסוס בלשונם‪ :‬״יאמר נא אדוננו עבדיך לפניך״ )כאילו הם‬
‫מבקשים לדחות את הרגע שבו יאלצו לומר למלך מה לעשות(‪ .‬בכוח העינה‬
‫בכינור יש לדעתם להיטיב עם המלך‪ :‬״יבקשו איש יודע מנגן בכינור והיה בהיות‬
‫עליך רוח אלוהים רעה וניגן בידו וטוב לך״)פס‪ ,‬טז(‪ .‬כיוון שהרעיון נשא חן בעיני‬
‫המלך‪ ,‬מצווה הוא עתה על עבדיו מה שהציעו הם לו קודם לכן‪ :‬״ראו נא לי‬
‫איש מיטיב לנגן והביאותם אלי״)פס‪ ,‬יז(‪ .‬אחד העבדים‪ ,‬שהיכרותם עם נתיני‬
‫המלך טובה מזו של המלך עצמו‪ ,‬ממהר להצביע על מועמד‪ :‬״הנה ראיתי בן‬
‫לישי בית הלחמי יודע ע ך ) פ ס ‪ ,‬יח(‪ .‬ה‪ ,‬העיד בחטיבה הקודמת‪ :‬״‪...‬ולך אשלחך‬
‫אל ישי בית הלחמי כי ראיתי בבניו לי מלך״)פס‪ ,‬א(‪ ,‬והעבד מעיד‪ :‬״ראיתי בן‬

               ‫לישי בית הלחמי יודע ען״; דוד טוב איפוא בעיני אלוהים ואנשים‪.‬‬
‫יד מאוחרת צירפה להמלצה על דוד המוסיקאי גם רשימה של תכונות אשר‬
‫עתידות להיגלות בעתיד‪ ,‬במהלך חייו של דוד‪ :‬״וגיבור חייל ואיש מלחמה ונבון‬
‫דבר ואיש תואר וה‪ ,‬עמו״)פס‪ ,‬יח(‪ ,‬אלא שרוב התכונות הללו אינן ממין העניין‬
‫שבו דן הסיפור הנוכחי‪ ,‬ואפשר שהרשימה נוספה כמעין הסבר לשאלה מה‬

                                       ‫ראה ה‪ ,‬בדוד למשוח אותו למלך‪ ,‬בסיפור הקודם‪.‬‬
   42   43   44   45   46   47   48   49   50   51   52