Page 44 - דוד - מרועה למשיח . יאיר זקוביץ
P. 44

‫ש ק י ע ת ש מ ש ו של ש א ו ל ‪43‬‬

                                       ‫קווי ההיפוך בין שני הסיפורים בולטים לא פחות‪:‬‬

‫)‪ (1‬בסיפור העקידה היעד לשליחות אינו ברור אך המשימה מוגדרת היטב‪.‬‬
‫בסיפור המשיחה‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬היעד ידוע אך המשימה‪ ,‬זהות הנער‪ ,‬נותרת‬

                                           ‫מעורפלת‪ :‬״כי ראיתי בבניו לי למלך‪) ,,‬פס‪ ,‬א(;‬

‫)‪ (2‬המשימה בסיפור העקידה בטלה — יצחק לא יועלה לעולה — בעוד‬
                           ‫המשימה מתממשת במעשה המשיחה‪ ,‬ודוד ימשח למלך;‬

‫)‪ (3‬אברהם נענה לצו קשה מכל קשה‪ ,‬להקריב את בנו‪ ,‬ואילו שמואל מבקש‬
‫להתחמק תחילה ממילוי הצו בתואנה ״איך אלך ושמע שאול והרגני‪) ,,‬טז‪,‬ב(;‬

‫)‪ (4‬בסיפור העקידה האדם )אברהם( הוא שמדבר בבחירת בהמה‪ :‬״אלוהים‬
‫יראה לו השה‪) ,,...‬בב‪,‬ח(‪ .‬בספר שמואל‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬אלוהים הוא שמדבר על‬
‫בחירת אדם‪ :‬״בי ראיתי בבניו‪ .,,‬זאת ועוד‪ :‬אברהם מדבר בעתיד‪ :‬״יראה‪ ,,,‬ואילו‬

                                                                               ‫ה‪ ,‬בעבר‪ :‬״בי ראיתי‪.,,‬‬

‫מגמתה של זיקה זו בין שני הסיפורים היא לעמעם את זהרו של שמואל‪,‬‬
‫להציגו כניגוד לאברהם‪ :‬בעוד אברהם נכון היה ללכת ולהקריב את בנו היקר‬
‫לו מכל‪ ,‬מבקש שמואל להימנע ממילוי השליחות משום שיש בה סכנה לחייו‬
‫שלו‪ .‬שמואל דבק בשאול אף שה‪ ,‬מאס בו‪ ,‬בעוד שאברהם נענה לצו האלוהי‬
‫למרות ההבטחות החד משמעיות שהובטח על אודות בנו‪ .‬שמואל מוצג איפוא‬

        ‫באור שלילי‪ ,‬ומסירותו לשאול מעלה ספקות בדבר התמסרותו לאלוהיו‪.‬‬

‫כבר הערנו לעיל )בפרק שני( כי דוד הקטון אשר ימשח למלך הוא מעין‬
‫סינדרלה ממין זכר; אביו לא טרח להזמינו לקחת חלק בזבח עם שאר אחיו‪,‬‬
‫הגדולים ממנו‪ ,‬והותירו לרעות את הצאן‪ .‬אשר למספר אחיו של דוד העוברים‬
‫לפני שמואל‪ ,‬ניכר מתח בין שני דגמים מספריים‪ :‬מחד גיסא כתוב ״ויעבר ישי‬
 ‫שבעת בניו לפני שמואל‪...‬״)שמ״א טז‪,‬י(‪ ,‬ובהמשך שומעים אנו על הבן השמיני‪,‬‬
 ‫דוד‪ ,‬הרועה בצאן‪ .‬אך הדינמיקה הפנימית של הסיפור מעידה על הדגם‬
 ‫שלושה־ארבעה‪ :‬ה‪ ,‬פוסל את שלושת בניו של ישי‪ :‬אליאב )פס‪ ,‬ו־ז(‪ ,‬אבינדב‬
‫)פס‪ ,‬ח( ושמה )פס‪ ,‬ט(‪ ,‬ומפסוק יא עוסק המספר בבן הקטון‪ .‬רק בפסוק י נזכרת‬

                         ‫מציאותם של ארבעה בנים נוספים ששמותיהם אינם נמנים‪.‬‬
 ‫עירוב דגמים זה מצוי גם בפרק הבא‪ ,‬בסיפור דוד וגלית )שמ״א יז(‪ .‬בפסוק יב‬
 ‫שם נאמר במפורש‪ :‬״ודוד בן איש אפרתי הזה מבית לחם יהודה ושמו ישי ולו‬
 ‫שמונה בנים‪...‬״‪ ,‬אך מסופר רק על הליכתם של שלושת בניו הגדולים של ישי‬
 ‫למלחמה‪ .‬אחרי ששלושת אלה נמנים בשמותיהם‪ ,‬מוצב לעומתם דוד הקטן‪,‬‬
 ‫מבלי להזכיר את הבנים שבינם לבינו‪ :‬״וילכו שלושת בני ישי הגדולים הלכו‬
   39   40   41   42   43   44   45   46   47   48   49