Page 41 - דוד - מרועה למשיח . יאיר זקוביץ
P. 41
פרק שלישי 40
תפיסתו של פרק ח ואף מהווה את המשכו :״כה אמר ה׳ אלהי ישראל אנכי
העליתי את ישראל ממצרים ...ואתם היום מאסתם את אלהיכם אשר הוא
מושיע לכם מכל רעותיכם וצרותיכם ותאמרו לו כי מלך תשים עלינו ועתה
התייצבו לפני ה ,לשבטיכם ולאלפיכם) ,,פס׳ יה־יט( .גם תהליך לכידת המלך
שבהמשך היחידה הספרותית מתייחס בשלילה גמורה אל המלוכה .לכידת
שאול — לכידת השבט ,המשפחה והאיש — מעוצבת כפרודיה על פי מעשה
לכידתו של עכן המועל בחרם)יהושע ז,יד־יח( ,ללמדך שבלכידת פושע מדובר.
)וראה עוד על לכידת פושע ,ובמונח זה בדיוק ,בשמ״א יד ,מ־מב; השורש לכ״ד
במקרא נושא עמו תמיד קונוטאציה שלילית מנקודת ראותו של הנלכד(.
המשכו של הקטע ,פס ,כב־כד ,נטול מן המסורת החיובית ,ושלוש המלים
הסוגרות את פס׳ כא ואת תהליך הלכידה ,״ויבקשוהו ולא נמצא /,נכתבו כדי
להדביק את שני היסודות השונים כל כך זה מזה.
שאול צריך לרדת מן הבמה בעסק גדול ,בעקבות חטא עצום ונורא ,חטא בעל
מטען היסטורי כבד .שמואל מצווה את שאול בשם ה ,לצאת ולהילחם בעמלק,
ואת הצו הוא מקדים במילים :״אותי שלח ה ,למשוחך למלך על עמו על
ישראל״ )שמ״א טו,א(; עתה הגיעה איפוא שעתו של שאול לגמול לאלוהיו:
״ועתה שמע לקול דברי ה׳ .כה אמר ה ,צבאות פקדתי את אשר עשה עמלק
לישראל אשר שם לו בדרך בעלותו ממצרים .עתה לך והכיתה את עמלק
והחרמתם את כל אשר לו ולא תחמול עליו והמתה מאיש עד אשה מעולל ועד
יונק משור ועד שה מגמל ועד חמור״ )פס׳ א־ג( .על המלך הראשון מוטלת
איפוא המשימה לסגור את החשבון ההיסטורי הפתוח מאז ימות יציאת מצרים,
מאז היה עמלק לאויב הראשון שפגע בעם ישראל לאחר שזה יצא מעבדות
לחרות .לנצחון הראשון על עמלק נתלווה צו אלוהי למשה :״כתוב זאת זכרון
בספר ...כי מחה אמחה את זכר עמלק מתחת השמים״)שמות יז,יד( ,וחזרה על
הצו בספר דברים :״זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים...
והיה בהניח ה׳ אלהיך לך מכל אויביך מסביב ...תמחה את זכר עמלק מתחת
השמים לא תשכח״)בה,יז־יט(.
שאול נמנע ממילוי צווי התורה ככתבם וכלשונם וממילוי צו ה׳ שבפי שמואל.
הוא חמל על הצאן והבקר והותיר בחיים את אגג מלך עמלק )שמ״א שם ,פס׳
ט( .חמלת שאול על מלך עמלק מעידה כי מלכות אדם — ויהי המלך אשר
יהא ,אפילו צוררם של ישראל — חשובה בעיניו ממלכות שמים .שאול היה
למלך מן הסוג שממנו נתיירא שמואל .תגובת ה׳ על גילוי יחסו זה של שאול
כלפי המלוכה אינה מאחרת לבוא :״ניחמתי כי המלכתי את שאול למלך כי
שב מאחרי ואת דברי לא הקים״)פס׳ יא( ,ושמואל אמר לשאול :״כי מאסתה
את דבר ה׳ וימאסך ה׳ מהיות מלך על ישראל״)פס׳ בו( .ישראל מאס ,כזכור,
