Page 38 - דוד - מרועה למשיח . יאיר זקוביץ
P. 38

‫ש ק י ע ת ש מ ש ו של ש א ו ל ‪37‬‬

‫החשש מפני העוצמה המוקנית למנהיג בשר ודם גובר בד בבד עם עליית‬
‫התמיכה ברעיון המלוכה‪ ,‬תמיבה הנובעת אולי מצורך של ממש — האיום‬
‫הצבאי מצד האויב הפלישתי )וראה בהרחבה להלן‪ ,‬פרק עשירי(‪ .‬עתה גדל‬
‫החשש מפני הקביעות שבתפקיד‪ ,‬מפני השושלתיות‪ ,‬מפני העושר והכבוד‬
‫הכרוכים במעמד‪ ,‬כאילו אין המלוכה תלויה עוד בחסדי עליון‪ ,‬כאילו היא‬

        ‫מרימה את כסאה ממעל לכוכבי אל‪ ,‬מתחרה בשמים ומתריסה כעדם‪.‬‬
‫נסקור עתה בקצרה כמה מביטויי ההתעדות למלוכה הבאים במקרא ונשוב‬
‫תחילה אל משה‪ .‬דומה כי במסורת המקראית ישנם הדים לראיית משה כאב‪-‬‬
‫טיפוס של מלך‪ :‬משה גדל בבית מלך‪ ,‬פרעה‪ ,‬כדי להכשירו לתפקיד המנהיג‪,‬‬
‫וכנראה בו אף מדבר הכתוב ״תורה ציוה לנו משה מורשה קהילת יעקב‪ .‬ויהי‬
‫בישורון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל״)דברים לג‪,‬ד־ה(‪ .‬זאת ועוד‪:‬‬
‫בתודעתם של בני ממלכת הצפון עוצבה דמותו של המלך הראשון‪ ,‬ירבעם‬
‫בן נבט‪ ,‬על פי קווי המיתאר של דמותו של משה‪ ,‬כאילו אין ירבעם‪ ,‬משחרר‬
‫הצפון מעול בית דוד‪ ,‬אלא משה שני‪ ,‬שכל תכונותיו ותפקידיו שבים‬
‫ומתממשים בירבעם‪ ,‬כולל מלכותו‪ .‬המקרא מטשטש כליל את הקווים‬
‫המלכותיים שבדמותו של משה וזאת משום החשדנות שהוא מגלה כלפי מוסד‬

                                                                                                 ‫המלוכה‪.‬‬
‫גילויים מובהקים של דחיית המלוכה מוצא אתה בספר שופטים‪ .‬בני ישראל‬
‫מציעים לגדעון שלטון שושלתי כגמול על הישועה שהושיעם מידי מדיין‪:‬‬
‫״משול בנו גם אתה גם בנך גם בן בנך כי הושעתנו מיד מדיין״)ח‪,‬בב(‪ ,‬ודוק‪ :‬את‬
‫הישועה הם מייחסים לגדעון‪ ,‬לאדם‪ ,‬ולא לאלוהים‪ .‬גדעון משיב להם תשובה‬
‫ניצחת‪ ,‬הממחישה כי שלטון אנושי ממוסד יבוא מדרך הטבע על חשבון שלטון‬
‫שמים‪ :‬״לא אמשול אני בכם ולא ימשול בני בכם ה‪ ,‬ימשול בכם״)שם‪ ,‬פס‪ ,‬כג(‪.‬‬
‫יושם אל לב‪ ,‬כי הן גדעון והן בני עמו נמנעים מאזכור המונח המפורש מלך!‬
‫גדעון עמד בעוז מול הפיתוי‪ ,‬אך בנו‪ ,‬בן פילגשו השכמית‪ ,‬אבימלך‪ ,‬ייזכר‬
‫לדראון עולם כמי שערך נסיון ראשון‪ ,‬כושל‪ ,‬בהתמלכות )שופטים‪ ,‬פרק ט(‪.‬‬
‫לבעל ספר שופטים אין ולו מילה טובה אחת לומר על אבימלך‪ ,‬זה שאנשיו‬
‫ריקים ופוחזים‪ ,‬שכירי חרב )פס׳ ד(‪ ,‬זה שעלייתו לשלטון כרוכה היתה במרחץ‬
‫דמים נורא — רצח שבעים אחיו)פס‪ ,‬ה(‪ .‬אבימלך עצמו זהיר אמנם בדבריו‬
‫לאנשי שכם‪ ,‬וגם הוא נמנע מלנקוב במונח מלך‪ :‬״דברו נא באזני כל בעלי שכם‬
‫מה טוב לכם המשול בכם שבעים איש כל בני ירובעל אם משול בכם איש‬
‫אחד״)פס‪ ,‬ב(‪ ,‬אך שומעיו מבינים היטב את כוונתו‪ :‬״ויאספו כל בעלי שכם‪...‬‬

                                                ‫וילכו וימליכו את אבימלך למלך‪...‬״)פס‪ ,‬ו(‪.‬‬
‫יותם‪ ,‬השריד האחרון לבית גדעון‪ ,‬נושא משל השם ללעג ולקלס את המלוכה‪:‬‬
‫העצים‪ ,‬המבקשים לאמץ את מנהג המלוכה ולשים עליהם מלך‪ ,‬מציעים‬
   33   34   35   36   37   38   39   40   41   42   43