Page 34 - דוד - מרועה למשיח . יאיר זקוביץ
P. 34
ה ה ת ח ל ה ה ח ס ר ה 33
ספרותי מאוחר יותר)בגון ברבדים המאוחרים של המקרא ,בספרות החיצונית
ובספרות חז״ל(.
והרי הסיפור בפי שהוא מופיע בילקוט המבירי :״חד אמר דוד בן אהובה היה
וחד אמר בן שנואה היה ,והיו לו)לישי( שישה בנים גדולים ,ופירש מאשתו ג׳
שנים .לאחר ג ,שנים היתה לו שפחה נאה ונתאווה לה ,אמר לה בתי ,תקני
עצמך הלילה ...הלכה השפחה ואמרה לגבירתה ,הצילי עצמך ,ונפשי ואדוני
מגיהנום ,אמרה לה ,מה טעם? שחה לה את הכל ,אמרה לה בתי ,מה אעשה
שהיום ג׳ שנים שלא נגע בי? אמרה לה ,אתן לך עצה ,לכי תקני עצמך ,ואף אני
כך ,ולערב כשיאמר סגרי הדלת תכנסי את ואצא אני ,וכך עשתה .לערב עמדה
השפחה וכבת את הנר ,באה לסגור את הדלת ,נכנסה גבירתה ויצאה היא,
עשתה עמו כל הלילה ונתעברה מדוד ,ומתוך אהבתו על אותה שפחה יצא דוד
אדום מבין אחיו ,מכאן אמרו צריך אדם לקשט עצמו ולעמוד כעד אשתו בשעה
שהיא עולה מבית הטבילה .לט׳ חדשים ביקשו בניה להרגה ואת בנה דוד ,כיוון
שראה שהוא אדום ,אמר להם ישי ,הניחו לו ויהיה לנו משועבד ורועה צאן.
והיה הדבר טמון עד ב״ח שנה ,כיוון שאמר לו הקב״ה לשמואל ׳לך ואשלחך אל
ישי בית הלחמי ,...אמר לו ׳עוד שאר הקטן והנה רועה בצאן ,אמר לו שלח
והביאהו /כיוון שבא התחיל השמן מבצבץ ועולה ,אמר לו הקב״ה לשמואל...
׳משחהו כי זה הוא .,פינה השמן על ראשו ונקרש באבנים טובות ומרגליות...
וישי ובניו היו עומדים ברתת ואימה .אמרו לא בא שמואל אלא לבזותנו
ולהודיע לישראל שיש לנו בן פסול ,ואמו של דוד שמחה מבפנים ועצבה
מבחוץ .כיוון שנטל כוס ישועות שמחו כולן .עמד שמואל ונשקו על ראשו ,פתח
ואמר יה ,אמר אלי בני אתה) ,תהילים ב,ז( .באותה שעה אמרה אמו ,׳אבן
מאסו הבונים ,,׳הבנים ,כתיב ,אמרה אי בן שמאסו אותך אחיך היתה לראש
פינה ,ועלית על כולן .א,,ל בניה ׳מאת ה ,היתה זאת ,לפיכך ׳זה היום עילה
ונשמחה בו.,,,
ראוי להעיר כמה הערות למסורת זו:
) (1בעוד המקרא אינו אומר דבר וחצי דבר על האם ,הרי היא העומדת במרכזה
של מסורת זו ,קו אפייני לסיפורי לידה;
) (2השאלה אם דוד בן אהובה או בן שנואה היה מחזירה אותנו לשני סיפורי
פקידת עקרות במקרא שבהם קיים מתח בין האהובה העקרה לבין השנואה
הפורייה :יעקב ונשותיו ואלקנה ונשותיו;
) (3הגבר מוצא עצמו שוכב לא עם זו שנתאווה לה אלא עם אשה אחרת —
מוטיו זה מצוי במקרא בסיפור יעקב ונשותיו .בליל כלולותיו חשב יעקב שרחל
היא השוהה עמו ,אך לבוקר עלה לו שהיתה זו לאה אחותה)בראשית כט ,כג־
