Page 33 - דוד - מרועה למשיח . יאיר זקוביץ
P. 33

‫פרק שני‬  ‫‪32‬‬

‫רות לאשה )כך מכל מקום הבינו חז״ל(‪ ,‬ואכן ניתן להסיק זאת מדברי השבח‬
‫שלו לרות אשר נמנעה מ״לכת אחרי הבחורים אם דל ואם עשיר‪) ,,‬רות ג‪,‬י(‪.‬‬
‫והנה‪ ,‬אף רות הינה‪ ,‬כאמור‪ ,‬אשה עקרה; כעשר שנים היתה נשואה לאישה‬
‫הראשון‪ ,‬בן נעמי)א‪,‬ד( ולא נפקדה בזרע אנשים‪ ,‬ואין היא מעמידה בן לבעז עד‬
‫אשר ה‪ ,‬נותן לה הריון‪ .‬האם הזכרת זיקנתו של ישי‪ ,‬אבי דוד‪ ,‬רומזת להיות דוד‬
‫בן אשה עקרה? אם כן הדבר‪ ,‬הרי שלישי שתי נשים‪ :‬אם שאר בניו ואם דוד‬
‫הצעיר‪ .‬אפשרות זו מוצאת תימוכין בכמה מסיפורי פקידת העקרות שבמקרא‪:‬‬
‫אברהם העמיד תחילה זרע מהגר קודם שנפקדה שרה‪ ,‬יעקב העמיד בנים רבים‬
‫מלאה קודם שילדה לו רחל את יוסף‪ ,‬ואלקנה ראה בנים מפנינה עד שילדה‬

                                                                                      ‫חנה את שמואל‪.‬‬

‫האפשרות שהמסורת הקדומה סיפרה על דוד שאמו לא היתה אמם של שאר‬
‫בני ישי עולה בקנה אחד עם עיצוב המתח שבין דוד לבין אחיו‪ ,‬מתח הניכר‬
‫בהגיע דוד לשדה הקרב קודם מלחמתו עם גלית והמתבטא בדברים שאומר לו‬
‫אליאב אחיו הבכור‪ :‬״למה זה ירדת ועל מי נטשת מעט הצאן ההנה במדבר אני‬
‫ידעתי את זדונך ואת רוע לבבך כי למען ראות המלחמה ירדת‪) ,,‬שמ‪,,‬א יז‪,‬כח(‪.‬‬
‫מתח זה בין האח הצעיר‪ ,‬הנשלח על ידי האב לראות את שלום אחיו‪ ,‬לבין‬
‫האחים מעורר את זכרו של סיפור מקראי אחר‪ :‬יעקב שולח את בנו יוסף‪ ,‬בנה‬
‫של רחל האהובה‪ ,‬העקרה שנפקדה‪ ,‬לראות את שלום אחיו‪ ,‬ואלה מתעמרים‬
‫בו בהגיעו אליהם)בראשית לז‪,‬יב ואילך(‪ .‬מתח בין דוד ואחיו — ברוח הטיפוס‬
‫הסיפורי של סינדרלה — משתקף גם מבעד לשיטין של סיפור משיחת דוד‬
‫)שמ״א טז(‪ .‬בעוד כל הבנים מוזמנים אל הזבח‪ ,‬דוד הקטן אינו ביניהם אלא‬
‫רועה בצאן‪ .‬רק כאשר יתברר שאין ה‪ ,‬חפץ בכל הבנים הנוכחים במשתה יצווה‬

                                                             ‫שמואל על הבאת דוד מן המרעה‪.‬‬

‫סיפור לידתו של דוד‪ ,‬שאינו עונה בדיוק על ציפיותינו לסיפור פקידתה של‬
‫אשה עקרה־אהובה בדרך הנס — מצוי בספרות חז״ל‪ ,‬בלקט מאוחר של‬
‫מסורות מדרשיות מימי הביניים‪ ,‬ילקוט המכירי לתהילים‪ .‬העובדה שסיפור‬
‫עולה על־פני השטח אך בתקופה כה מאוחרת אינה חייבת להעיד על זמנו‪.‬‬
‫ילקוט המכירי מעתיק את המסורת ממקור מדרשי שקדם לו בזמן ואבד‪ .‬זאת‬
‫ועוד‪ :‬אפשר שהמסורת המדרשית היא אכן גלגול פתלתול של מסורת קדומה‬
‫החוזרת אל ימות המקרא‪ ,‬או ביטוי להתמודדות עם מסורת קדומה שכזו‪ .‬וזאת‬
‫עלינו לדעת‪ :‬בעוד שארכיאולוג המבקש אחר מימצאים קדומים יעמיק לחפור‬
‫באדמה‪ ,‬וככל שיעמיק כן יגיע אל שכבות קדומות יותר‪ ,‬הרי שחוקר הספרות‬
‫העתיקה עשוי לגלות חומרים קדומים דווקא בשכבות מאוחרות‪ :‬מסורות‬
‫שנדחו ולא הועלו על הכתב ברבדים קדומים של הספרות)כגון במקרא( יכולות‬
‫היו להמשיך את חייהן כמסורות שבעל־פה‪ ,‬עד שהועלו על הכתב ברובד‬
   28   29   30   31   32   33   34   35   36   37   38