Page 37 - דוד - מרועה למשיח . יאיר זקוביץ
P. 37

‫פרק ש ל י ש י‬

            ‫שקיעת שמשו של שאול וזריחת שמשו של דוד‬

‫לא היו לו לשאול סיכויים רבים להצליח במשימתו‪ ,‬כבר מן הרגע שבו עלה על‬
‫במת ההיסטוריה‪ .‬תפיסות אנטי־־מלובניות השליטות בהיסטוריוגרפיה‬

                      ‫המקראית משכוהו והורידוהו מן הבמה אל תהומות הכשלון‪.‬‬
‫תפיסת העולם הדתית של בעלי המקרא רואה איום במנהיג חזק‪ ,‬בשר ודם‪ ,‬פן‬
‫תתעצם דמותו‪ ,‬תכסה את עין השמש ותאפיל על אלוהיו‪ .‬כבר בטרם קנה לו‬
‫רעיון המלוכה תמיכה בישראל‪ ,‬ניכר החשש מפני ההערצה למנהיג‪ .‬כך‪ ,‬דרך‬
‫משל‪ ,‬עברה המסורת המקראית על חיי משה תהליך של גימוד ועיקור‪ :‬מעשי‬
‫ניסים שהיו כרוכים בסיפורי לידתו ואחריתו הועלמו ברובד המקראי‪ ,‬ולא היינו‬
‫יודעים עליהם דבר לולא שבו ובצבצו על פני השטח בגלגוליה הבתר־מקראיים‬
‫של המסורת‪ .‬חלקו של משה ושותפותו עם הקב״ה במעשי ניסים רבים במסורת‬
‫המרכזית נעלם בעיצובים אחרים שלהם‪ ,‬ואזכיר בקצרה דוגמה אחת — נס‬
‫חציית ים סוף‪ .‬חלקו של משה מודגש בשמות יד שם מסתיים עיצוב הנס בגילוי‬
‫אמונתו של העם‪ :‬״וייראו העם את ה‪ ,‬ויאמינו בה‪ ,‬ובמשה עבדו‪) ,,‬פסי לא(‪.‬‬
‫שיתוף הפעולה שבין ה‪ ,‬למשה בנס זה נעלם כליל בשירת הים )פרק ט‪ ,0‬ואף‬
‫מחוץ לספר שמות ניכרת התכחשות כמעט מלאה לחלקו של משה‪ ,‬הן‬
‫בהיסטוריוגרפיה המקראית )עיין יהושע ב‪,‬י; ד‪,‬בג; נחמיה ט‪,‬יא( והן במזמורים‬

                                                              ‫)תהילים סו‪/‬דדו; עח‪,‬יג; קיהא־ג(‪.‬‬
‫המתח בין שמים וארץ איננו כה חריף כל עוד אין למנהיגות מעמד של קבע‪ ,‬כל‬
‫עוד נוהג המשטר של ימי השופטים‪ ,‬מנהיגים לשעה שהאירו לרגע בעיתות‬
‫מצוקה‪ ,‬מכוחה של רוח ה‪ ,‬שנחה עליהם‪ ,‬וכבו לאחר מעשה הישועה‪ .‬ואף על‬
‫פי כן‪ ,‬מבט מהיר לעבר שמשון‪ ,‬דמות צבעונית ויוצאת דופן‪ ,‬ילמד שגם בקשר‬
‫אליו‪ ,‬למשל‪ ,‬צצה הבעיה‪ .‬גם על שמשון צולחת רוח ה‪ ,‬ומאפשרת לו להכות‬
‫אלף פלישתים בלחי חמור‪ ,‬אך אז הוא מתמלא בגאווה ומתרברב‪ :‬״בלחי‬
‫החמור חמור חמורתיים בלחי החמור הכיתי אלף איש״)שופטים טו‪,‬טז(‪ .‬תגובת‬
‫האלוהים אינה מאחרת לבוא; שמשון צמא וגרונו ניחר — ״דמפטפט צחי״‬
‫)המפטפט צמא( קובע המדרש )בראשית רבה צח‪,‬יג( — ושמשון נאלץ לפנות‬
‫בתפילה לשמים‪ .‬עתה זוכר הוא היטב מה הוא מקור ישועתו‪ :‬״אתה נתת ביד‬

                                           ‫עבדך את התשועה הגדולה הזאת‪...‬״)פס‪ ,‬יח(‪.‬‬

                                                                                                                                ‫‪36‬‬
   32   33   34   35   36   37   38   39   40   41   42