Page 42 - דוד - מרועה למשיח . יאיר זקוביץ
P. 42

‫‪ 41‬ש ק י ע ת ש מ ש ו ש ל ש א ו ל‬

‫בה׳ — כדברי ה ‪ : ,‬״כי אותי מאסו ממלוך עליהם״)שמ״א ח‪,‬ז( ־־־ ועתה משיב‬
                                                       ‫ה׳ לעושה הרעה כרעתו ומואס במלך‪.‬‬

‫מאיסת ה׳ בשאול‪ ,‬אין בה כדי להשיב את הגלגל אחורנית‪ .‬מוסד המלוכה הוא‬
‫כבר עובדה מוגמרת‪ ,‬ואת שאול‪ ,‬״שק האיגרוף״ של המתעדים למוסד המלוכה‪,‬‬
‫ניתן להוריד מן הבמה‪ ,‬אך תחתיו יעלה מלך אחר‪ :‬״ויאמר אליו שמואל קרע ה‪,‬‬
‫את ממלכות ישראל מעליך היום ונתנה לרעך הטוב ממך״)שמ״א שם‪ ,‬פס׳ כח(‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬אלוהים אינו מתמהמה; אך סר חינו של שאול וכבר הוא בוחר לו איש‬
‫כלבבו‪ .‬סיום מעשה חטאו הגדול של שאול בעמלק כרוך בראש הסיפור שעתיד‬
‫להציב את דוד על במת ההיסטוריה‪ :‬״‪...‬כי התאבל שמואל אל שאול וה׳ ניחם‬
‫כי המליך את שאול על ישראל״)פס׳ לה(; ״ויאמר ה‪ ,‬אל שמואל עד מתי אתה‬
‫מתאבל אל שאול ואני מאסתיו ממלוך על ישראל מלא קרנך שמן ולך אשלחך‬

                          ‫אל ישי בית הלחמי כי ראיתי בבניו לי מלך״)שמ״א טז‪,‬א(‪.‬‬
‫ראש דבר ה׳ לשמואל נשמע כהטחת ביקורת בנביא על שהוא דבק במלך‬
‫שסרח‪ .‬ביקורת גלויה יטיח ה׳ בשמואל בשעה שזה יתייצב מול אליאב‪ ,‬בכור‬
‫ישי‪ ,‬ויאמר ״אך עד ה׳ משיחו״ )שם‪ ,‬פס׳ ו(‪ .‬אז יאמר לו ה׳‪ :‬״אל תבט אל‬
‫מראהו ואל גבה קומתו כי מאסתיהו כי לא אשר יראה האדם)יראה ה׳ — ]כך‬
‫בתרגום השבעים[( כי האדם יראה לעיניים וה׳ יראה ללבב״)פס׳ ז(‪ .‬ה׳ מבטא‬
‫בדבריו שאט נפש מאליאב‪ ,‬אך יותר מכך הוא מגלה כאן את יחסו אל שאול‬
‫ואל בחירתו‪ .‬ראיה לכך יכול הקורא למצוא בראש ובראשונה במילים ״אל‬
‫מראהו ואל גבה קומתו״‪ ,‬המתייחסות לתכונות הבולטות של שאול‪ ,‬תכונות‬
‫שעשאוהו‪ ,‬לכאורה‪ ,‬כה ראוי למלוכה‪ :‬״ולו היה בן ושמו שאול בחור וטוב‬
‫)היינו‪ :‬יפה( ואין איש מבני ישראל טוב ממנו משכמו ומעלה גבוה מכל העם״‬
‫)שמ״א ט‪,‬ב(‪ ,‬ושוב נזכרות תכונות אלה במסורת האוהדת לשאול‪ :‬״‪...‬ויתייצב‬
‫בתוך העם ויגבה מכל העם משכמו ומעלה‪ .‬ויאמר שמואל אל כל העם‬
‫הראיתם אשר בחר בו ה׳ כי אין כמוהו בכל העם״)שם י‪,‬בג־בד(‪ .‬את המסורת‬
‫החיובית שבפרקים כדי אי אפשר למחות או לטשטש‪ ,‬אך ניתן לזרות עליה אור‬
‫חדש בהתייחסות סמויה אליה‪ ,‬בביאורה במסגרת סיפור משיחת דוד‪ .‬הביקורת‬
‫על שאול אינה מתמצית ברמיזה לגובהו‪ ,‬אלא ניכרת גם במילה ״מאסתיהו״‪ .‬זו‬
‫מזכירה את דבריו של ה׳ לשמואל בראש הפרק‪ :‬״אני מאסתיו ממלוך על‬

                                               ‫ישראל״)פס׳ א; ראה גם שם טו‪ ,‬פס׳ בג‪,‬כו(‪.‬‬

‫בספר קדמוניות המקרא הובן כאילו בביקורת המוטחת בשמואל יש גם משום‬
‫עשיית חשבון עמו על דברים שביטא בעבר‪ ,‬בעת בחירת שאול‪ :‬״‪...‬ויאמר לו ה׳‬
‫איה ראייתך אשר ראה לבך? הלא אתה אשר אמרת אל שאול אנכי הרואה‪,‬‬
‫ומדוע אינך יודע את אשר תמשח?״)נט‪,‬ב(‪ .‬כך הובן הכתוב גם בספרות חז״ל‪:‬‬
‫׳״ויאמר אנכי הרואה׳ )שמ״א ט‪,‬יט(‪ .‬אמר לו הקב״ה אתה הוא רואה? אני‬
   37   38   39   40   41   42   43   44   45   46   47