Page 50 - דוד - מרועה למשיח . יאיר זקוביץ
P. 50

‫רודף ו נ ר ד ף ‪49‬‬

‫אביש מלך גת‪ .‬וישנו את טעמו בעיניהם ויתהלל בידם ויתו על דלתות השער‬
‫ויורד רירו אל זקנו‪ .‬ויאמר אביש אל עבדיו הנה תראו איש משתגע למה תביאו‬
‫אותו אלי‪ .‬חסר משוגעים אני בי הבאתם את זה להשתגע עלי הזה יבוא אל‬

                                                                             ‫ביתי‪) ,,‬שמ״א כא‪,‬י־טז(‪.‬‬
‫הקורא הבא אל הסיפור חייב לדעת משהו על זהותם של דוד ושאול‪ ,‬על מסכת‬
‫יחסיהם ועל הטעם לבריחתו הנואשת של דוד מפני שאול לפלשת‪ ,‬ובעיקר אי‬
‫אפשר לו לקורא לרדת לעומק משמעם של דברי עבדי המלך‪ ,‬״‪...‬הלוא לזה יענו‬
‫במחולות לאמר היכה שאול באלפיו ודוד ברבבותיו)פס‪ ,‬יב(‪ ,‬כשהוא חף מזכרון‬

                                                                     ‫שירת הנשים בשמ״א יח‪,‬ו־ז‪.‬‬
‫אף על פי שהסיפור ״תובע‪ ,,‬מקוראיו לבוא מצוידים בידיעת ההקשר אל מעשה‬
‫הקריאה‪ ,‬אפתח בעיון קצר במעשה כשהוא בבידודו‪ .‬לסיפור ארבעה חלקים‪:‬‬

                                                              ‫)‪ (1‬מ צ ג ) = אקספוזיציה; פס‪ ,‬יא(;‬
                                                    ‫)‪ (2‬דברי עבדי אכיש אל אדונם )פס‪ ,‬יב(;‬
   ‫)‪ (3‬תגובת דוד‪ :‬זו מתחלקת לשניים — מחשבה )פס‪ ,‬יג( ומעשה )פס‪ ,‬יד(;‬

                                                        ‫)‪ (4‬תשובת המלך לעבדיו)פס‪ ,‬טו־טז(‪.‬‬
‫לאחר שנסיים לעיין בסיפור על פי חלקיו נבוא להשיב על השאלה‪ :‬האם מדבר‬

                                                   ‫הסיפור בשבחו של דוד או שמא בגנותו?‬

‫)‪ (1‬מצג )פס׳ יא(‪ :‬מן הפתיחה ניכר כי אצה הדרך לדוד להימלט‪ ,‬כי נחושה‬
‫דעתו שלא להתעכב עוד‪ ,‬ועל כך תעדנה המילים ״ביום ההוא‪ .,,‬שאול — אויבו‬
‫של דוד — אינו מכונה בפסוק זה ״מלך‪ .,,‬הדבר בולט כפליים משום שבתואר זה‬
‫אכן מכונה בכתוב ״אביש מלך גת״ שאליו נמלט דוד‪ .‬היש בפרט זה לרמוז כי‬
‫דוד מבקש להמיר אדון אחד במשנהו? כי דוד נכון להציע את נאמנותו לאכיש?‬
‫שאלה זו לא תמצא פתרון בניתוח הסיפור לגופו‪ .‬ברור‪ ,‬עם זאת‪ ,‬כי דוד אינו‬

                 ‫מבקש להסתיר את זהותו‪ ,‬שהרי אל המלך הוא עושה את דרכו‪.‬‬

‫)‪ (2‬דברי עבדי אכיש אל אדונם )פס׳ יב(‪ :‬אם בפסוק יא נרמזה מערכת היחסים‬
‫שבין דוד ומלכו‪ ,‬הרי שכאן מוצגים יחסי אכיש ועבדיו‪ .‬המלך פסיבי‪ ,‬הוא אינו‬
‫מגיב על הופעתו של דוד‪ ,‬ועבדיו הם שמבקשים להפעילו)הפעלת מלך על ידי‬
‫עבדיו‪ ,‬דבר שאינו מוסיף לו כבוד מאפיינת‪ ,‬דרך משל‪ ,‬את מגילת אסתר(‪.‬‬
‫העבדים נזהרים‪ ,‬עם זאת‪ ,‬בכבוד מלכם; אין הם אומרים לו את אשר עליו‬

             ‫לעשות‪ ,‬אך בדבריהם יש כדי לעורר אותו להסקת המסקנה הנכונה‪.‬‬
‫דברי העבדים מתחלקים לשני חלקים‪ ,‬שתי שאלות ריטוריות‪ ,‬הנפתחות שתיהן‬
‫במילים ״הלוא )ל(זה״)ראה לדוגמה שמות יד‪,‬יב(‪ .‬את דוד מציגים הם במילים‬
‫״מלך הארץ״ והוא ביטוי דו־משמעי‪ :‬אפשר שהם מבקשים להציג את דוד‬
‫כגדול משאול )שלא כונה‪ ,‬כזכור‪ ,‬מלך במצג(‪ ,‬אך דומה כי בו בזמן הם רומזים‬
   45   46   47   48   49   50   51   52   53   54   55