Page 55 - דוד - מרועה למשיח . יאיר זקוביץ
P. 55
פרק רביעי 54
הכהן חרב גלית הפלישתי אשר הכית בעמק האלה הנה היא לוטה בשמלה
אחרי האפוד אם אותה תיקח לך קח כי אין אחרת זולתה בזה .ויאמר דוד א ץ
כמוה תעה לי) ,,כא,י( .הכתוב הבא ,ראש סיפורנו ,מעביר אותנו אל חצרו של
אכיש מלך גת :״ויבא אל אכיש מלך גת) ,,פס ,יא( ,והלוא גת היא עירו של
גלית :״ויצא איש הביניים ממחנות פלישתים גלית שמו מגת) ,,...יז,ד( .ההקשר
מעורר איפוא תמיהה גדולה :כיצד מעז דוד להיכנס אל גוב האריות ממש ,אל
עירו של גלית? יתרה מזאת :הריהו נכנס אל גת כשבידו חרב גיבורם אשר הוא
המיתו! תמיהות אלו זכו לניסוח הולם במדרש :׳/״ אמר לו הקב,,ה :דוד אצל
אכיש אתה הולך? אתמול הרגת גלית ,ואחיו של גלית שומר ראשו של אכיש
הוא ,ועדיין לא נסתפג דמו ואתה הולך אצלו וחרבו בידך?!) ,,מדרש תהילים
להא(.
איך נסביר את התנהגותו זו של דוד? האם טועה הוא בחושבו שלא יכירוהו
)ואף לא יזהו את חרב גלית(? דומה כי דוד טועה לחשוב שאכיש מלך גת ישמח
על שהוא הופך לו מאויב לאוהב ויצרפהו אל מחנהו .על טעותו זו של דוה על
העזתו הבלתי מתקבלת על הדעת ,הוא עתיד לשלם בהמשך .כאשר מזהים
הפלישתים את דוד ומודיעים למלכם על האורח הבלתי קרוא ,הם נמנעים
מציון מפורש של הריגת גלית על ידי דוה שלא כדרך המדרש :״כיון שראו
אותו ...באו אצל אכיש אמרו לו ,נהרוג למי שהרג את אחינו) ,,מדרש תהילים,
שם( .אברבנאל מסתפק בכך שזכר הריגתו של גלית עולה במחשבת דוד
בעקבות דברי הפלישתים :״ודוד פחד מאוד בשמעו דבריהם פן יהרגהו אכיש
על זה לפי שגלית הפלישתי מגת היה ודוד הרגו.,,...
פירוש סיפורנו על רקע הקשרו מחייב אותנו לשאול על מה ראו הפלישתים
להימנע מאזכור הריגת גלית? האם ביקשו שלא להביך את מלכם ולא להעלות
במפורש את זכר הכשלון הצורב? מכל מקום אם איזכור מפורש אין בפיהם,
הרי שרמז ברור לאירוע יש ויש :״הלוא זה דוד מלך הארץ ,הלוא לזה יענו
במחולות לאמור היכה שאול באלפיו ודוד ברבבותיו) ,,פס ,יב( .ציטוטה של
שירת הנשים מחזירנו לפרק יח ,שם כרוכה השירה )אם גם באופן מישני
ומלאכותי( במעשה הריגתו של גלית :״ויהי בבואם בשוב דוד מהכות את
הפלישתי ותצאנה הנשים מכל ערי ישראל לשיר והמחולות לקראת שאול
המלך בתופים בשמחה ובשלישים ותענינה הנשים המשחקות ותאמרן היכה
שאול באלפיו ודוד ברבבותיו) ,,פס ,ו־ז(.
והנה ,קריאת הכתובים הללו בפרק יח בהקשרם ,יש בה כדי להסביר מדוע
מכנים עבדיו של אכיש את דוד בסיפורנו בכינוי ״מלך הארץ :,,שאול התרעם
על שירת הנשים באומרו ״נתנו לדוד רבבות ולי נתנו האלפים ועוד לו אך
המלוכה) ,,פס ,ח( — וטרונייתו זו היא ,כזכור ,אף עילת רדיפתו את דוד )שם
