Page 31 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 31
מבוא 29
ואת האופן שבו היא משכילה להשתמש בהם ,כמו גם את השינויים שחלים ביחסה של
החברה הסובבת כלפיה 96.עם זאת ,אין לראות מבנה זה כמשקף תפיסה של הביוגרפיה
כרומן חניכה ( 97,)Bildungsromanאו כמסע אישי של הגיבור ( )hero’s questבדומה לדגמים
שהציע ולדימיר פרופ 98,כלומר כתהליך של התבגרות ,הבשלה והתגברות על מכשולים
העומדים בפני הגיבור בדרכו להגשים את יעודו ,אלא בראש ובראשונה כאמצעי להציג
את סיפורו של מלכו.
הספר מתחלק לשלושה חלקים עיקריים .שלושת הפרקים הראשונים הם פרקי מבוא
העוסקים בטיבה של ההתעוררות המשיחית בשליש הראשון של המאה השש עשרה .הפרק
הראשון עוסק בהתעניינות במשיחיות באיטליה בתקופה זו כפי שהיא מתבטאת בחילופי
האיגרות שבין ארץ ישראל לאיטליה ,תוך דיון בגורמים להתעוררות זו ובהשוואתה למצב
בחברה הנוצרית .בפרק השני נסקרות דמויותיהם ופעילותם של הפעילים המרכזיים בתחום
המשיחי בשנים אלו :יצחק אברבנאל ,אשר לעמליין ,יוסף אבן שרגא ואברהם בן אליעזר
הלוי ,תוך הדגשת המאפיינים המשותפים בפעילותם המשיחית של אישים אלו ,דבר המאפשר
לקבוע כי בשליש הראשון של המאה השש עשרה התקיים באיטליה שיח משיחי–קבלי נרחב.
הפרק השלישי עוסק בפרשיית דוד הראובני למן הגעתו לאיטליה ועד למפגש בינו לבין
מלכו בפורטוגל .בפרק זה אני מצביע על הקשרים ההדוקים שבין הראובני לאברהם בן
אליעזר הלוי ,ומציע הסבר חדש בעניין תוכנה של תכניתו ומשמעותה המשיחית.
הפרקים הרביעי עד השמיני הם חלקו השני של הספר ,החלק הביוגרפי .פרקים אלו מלווים
את מלכו בסדר כרונולוגי ,החל מהמפגשים שהתקיימו בינו לבין דוד הראובני בפורטוגל
ועד למותו על המוקד במנטובה .הפרק הרביעי עוסק בתקופה שבה שהה מלכו בפורטוגל,
ונידונה בו שאלת האנוסים בפורטוגל בכלל ,המשמעות של שילובו של מלכו במערכת
המשפטית הפורטוגלית והשכלתו היהודית .הפרק החמישי דן בתקופה שלאחר צאתו של
מלכו מפורטוגל ופנייתו תחילה לאיטליה ,ואחר כך לאימפריה העות'מאנית .בפרק זה אני
מציע לראות באיטליה את המקום שבו עוצבו תפיסותיו הקבליות והמשיחיות של מלכו
את עיצובן השלם ,ואילו את שהותו באימפריה העות'מאנית אני מציג כאפיזודה קצרה
בלבד ,שבה היה מלכו משפיע יותר מאשר מושפע .הפרק השישי חורג מן הרצף הביוגרפי
ועוסק בתפיסותיו המשיחיות של מלכו כפי שהן עולות מחיבוריו השונים ,וההתפתחות
והשינויים שחלו בהן .נידונים בו משמעותו של התיקון המשיחי ,הפער בין דמויותיהם
של משיח בן דוד ומשיח בן אפרים והתפקידים השונים המוטלים על כל אחד מהם .נוסף
לכך ,אני מצביע בפרק זה על זיקתו של שלמה מלכו לזרמים הקבליים של זמנו ,ובייחוד
לחוג "ספר המשיב" ,ומצד שני על ההשפעות הנוצריות הבולטות המתגלות בכתביו ועל
על חשיבותה של הכרונולוגיה בכתיבה הביוגרפית ראו שפירא ,מסתורי הביוגרפיה ,עמ' 96
.239-238 9 7
9 8
על הביוגרפיה כרומן חניכה ראו גרין ,כתיבת ביוגרפיה ,עמ' .735-732
ראו Vladimir Prop, Morphology of the Folk Tale, Austin 1968
