Page 40 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 40
38חייו ומותו של משיח בן יוסף
מיהר לסייג את דבריו ולומר כי "לא נתאמת עדיין העניין אצלנו ולכן אל תשיתו לב עד
שנדע הנכון" 25.גם אחת מהאיגרות שנשלחו מוונציה ופוליא ( )Pugliaלרב שמואל מצנגולי
( )Zungoliפותחת במילים "שימו לבבכם לדברי ואל תלעיגו עלי כלל מפני מה שאני
כותב הוא אמת ויציב ונכון"26.
התמונה העולה מכל האמור כאן היא של עולם תוסס ודינמי של מידע שהגיע לאיטליה
מארץ ישראל ,נבדק ,הופץ ונעשה בסיס לדיונים נוספים ולחקירות נוספות .האיגרות היו
חלק משיח רחב ,שהשתתפו בו לא רק אנשים פרטיים אלא קהילות שלמות ,והדיו הגיעו
גם לסביבה הנוצרית .על מידת ההשפעה של שמועות אלו על החברה היהודית ניתן ללמוד
מכך שהספר הראשון שאותו בחר אברהם כונת ,מייסד הדפוס העברי במנטובה ,להדפיס
היה "סיפור אלדד הדני" ,סיפורו של התייר המסתורי אשר הופיע בצפון אפריקה במאה
התשיעית והציג את עצמו כבן לשבט דן 27.בפתח הספר כתב כונת את החרוזים הבאים:
בשמך עליון קוני /אשים כל בטחוני
ואשית כל רעיוני /אל אלדד הדני.
הדפוס העברי במנטובה אשר נוסד באותה שנה ,היה מן הדפוסים העבריים הראשונים
באיטליה ,ו"סיפור אלדד הדני" הוא הספר הראשון שנדפס בו והיה אחד הספרים העבריים
הראשונים שראו את אור הדפוס בכלל .הבחירה להדפיס דווקא את סיפורו של אלדד הדני,
המקור היחיד על עשרת השבטים האבודים ,מלמדת על העניין הרב ועל החשיבות המרובה
שייחסו בתקופה זו לכל מה שהיה קשור בשבטים האבודים .החרוזים שנרשמו בראש הספר
מבטאים ציפיה עמוקה לגאולה באמצעותם של עשרת השבטים ,שמהם בא אלדד הדני,
והם מלמדים כי התעניינות זו הייתה משיחית באופיה ,וכי בגילוים מחדש של השבטים
האובדים נתלו תקוות רבות28.
גאוגרפיה ומשיחיות — עשרת השבטים ופרסטר ג'ון
על הרקע ההיסטורי להופעתם של עשרת השבטים כמקור לציפיה משיחית בסדר היום
היהודי במאות החמש עשרה והשש עשרה ,ניתן ללמוד מאזכורו ברבות מן האיגרות של
דוד ,איגרת ירושלמית ,עמ' .60 25
נאיבואיר ,ענייני עשרת השבטים ,עמ' .35 26
ראו וינוגדר ,אוצר ,ב ,עמ' ( 461בספר עצמו לא נזכרת שנת ההדפסה); חיים דב פרידברג טוען כי 27
זהו הספר השני שראה אור בדפוס מנטובה (פריעדבערג ,תולדות הדפוס ,עמ' .)10בבית הספרים 28
הלאומי בירושלים ישנו רק צילום במיקרופיש של ספר זה ,וניתן להבחין בהערה שהוסיף בעלים
אלמוני של הספר ובה הוא מותח ביקורת על אמירה זו של המדפיס ,וטוען שיש לסמוך ולבטוח
בה' ולא בסיפורים דוגמת סיפורי אלדד הדני.
הספר זכה לשתי מהדורות נוספות תוך פחות מארבעים שנה :ונציה רס"ו ( )1506וקושטא רע"ט
( .)1519על השפעתן של שמועות אלו על אברהם פאריצול בבואו לחבר את ספרו "איגרת אורחות
עולם" ראו רודרמן ,עולמו ,עמ' .143-137
