Page 40 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 40

‫‪ 38‬חייו ומותו של משיח בן יוסף‬

‫מיהר לסייג את דבריו ולומר כי "לא נתאמת עדיין העניין אצלנו ולכן אל תשיתו לב עד‬
‫שנדע הנכון"‪ 25.‬גם אחת מהאיגרות שנשלחו מוונציה ופוליא (‪ )Puglia‬לרב שמואל מצנגולי‬
‫(‪ )Zungoli‬פותחת במילים "שימו לבבכם לדברי ואל תלעיגו עלי כלל מפני מה שאני‬

                                                  ‫כותב הוא אמת ויציב ונכון"‪26.‬‬
‫התמונה העולה מכל האמור כאן היא של עולם תוסס ודינמי של מידע שהגיע לאיטליה‬
‫מארץ ישראל‪ ,‬נבדק‪ ,‬הופץ ונעשה בסיס לדיונים נוספים ולחקירות נוספות‪ .‬האיגרות היו‬
‫חלק משיח רחב‪ ,‬שהשתתפו בו לא רק אנשים פרטיים אלא קהילות שלמות‪ ,‬והדיו הגיעו‬
‫גם לסביבה הנוצרית‪ .‬על מידת ההשפעה של שמועות אלו על החברה היהודית ניתן ללמוד‬
‫מכך שהספר הראשון שאותו בחר אברהם כונת‪ ,‬מייסד הדפוס העברי במנטובה‪ ,‬להדפיס‬
‫היה "סיפור אלדד הדני"‪ ,‬סיפורו של התייר המסתורי אשר הופיע בצפון אפריקה במאה‬
‫התשיעית והציג את עצמו כבן לשבט דן‪ 27.‬בפתח הספר כתב כונת את החרוזים הבאים‪:‬‬

                         ‫בשמך עליון קוני ‪ /‬אשים כל בטחוני‬
                          ‫ואשית כל רעיוני ‪ /‬אל אלדד הדני‪.‬‬

‫הדפוס העברי במנטובה אשר נוסד באותה שנה‪ ,‬היה מן הדפוסים העבריים הראשונים‬
‫באיטליה‪ ,‬ו"סיפור אלדד הדני" הוא הספר הראשון שנדפס בו והיה אחד הספרים העבריים‬
‫הראשונים שראו את אור הדפוס בכלל‪ .‬הבחירה להדפיס דווקא את סיפורו של אלדד הדני‪,‬‬
‫המקור היחיד על עשרת השבטים האבודים‪ ,‬מלמדת על העניין הרב ועל החשיבות המרובה‬
‫שייחסו בתקופה זו לכל מה שהיה קשור בשבטים האבודים‪ .‬החרוזים שנרשמו בראש הספר‬
‫מבטאים ציפיה עמוקה לגאולה באמצעותם של עשרת השבטים‪ ,‬שמהם בא אלדד הדני‪,‬‬
‫והם מלמדים כי התעניינות זו הייתה משיחית באופיה‪ ,‬וכי בגילוים מחדש של השבטים‬

                                                   ‫האובדים נתלו תקוות רבות‪28.‬‬

        ‫גאוגרפיה ומשיחיות — עשרת השבטים ופרסטר ג'ון‬

‫על הרקע ההיסטורי להופעתם של עשרת השבטים כמקור לציפיה משיחית בסדר היום‬
‫היהודי במאות החמש עשרה והשש עשרה‪ ,‬ניתן ללמוד מאזכורו ברבות מן האיגרות של‬

                                                          ‫דוד‪ ,‬איגרת ירושלמית‪ ,‬עמ' ‪.60‬‬  ‫‪	25‬‬
                                                ‫נאיבואיר‪ ,‬ענייני עשרת השבטים‪ ,‬עמ' ‪.35‬‬   ‫‪	26‬‬
‫ראו וינוגדר‪ ,‬אוצר‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪( 461‬בספר עצמו לא נזכרת שנת ההדפסה); חיים דב פרידברג טוען כי‬  ‫‪	27‬‬
‫זהו הספר השני שראה אור בדפוס מנטובה (פריעדבערג‪ ,‬תולדות הדפוס‪ ,‬עמ' ‪ .)10‬בבית הספרים‬      ‫‪	28‬‬
‫הלאומי בירושלים ישנו רק צילום במיקרופיש של ספר זה‪ ,‬וניתן להבחין בהערה שהוסיף בעלים‬
‫אלמוני של הספר ובה הוא מותח ביקורת על אמירה זו של המדפיס‪ ,‬וטוען שיש לסמוך ולבטוח‬
                                              ‫בה' ולא בסיפורים דוגמת סיפורי אלדד הדני‪.‬‬
‫הספר זכה לשתי מהדורות נוספות תוך פחות מארבעים שנה‪ :‬ונציה רס"ו (‪ )1506‬וקושטא רע"ט‬
‫(‪ .)1519‬על השפעתן של שמועות אלו על אברהם פאריצול בבואו לחבר את ספרו "איגרת אורחות‬
                                                ‫עולם" ראו רודרמן‪ ,‬עולמו‪ ,‬עמ' ‪.143-137‬‬
   35   36   37   38   39   40   41   42   43   44   45