Page 49 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 49

‫פרק א ‪47‬‬

‫הדתות היריבות) הן מבחינת המשמעות המיוחסת להם (גאולה קרובה של החברה היהודית)‪.‬‬
‫האותות היהודים משקפים אפוא אווירה של תקווה ושל ציפיה למהפך חיובי במצבה של‬
‫החברה היהודית‪ ,‬לעומת היאוש והפחד שאפיינו את התגובה הנוצרית לאותות‪ .‬ניגוד זה‬
‫אינו מפתיע‪ ,‬והוא נבע מההיפוך במציאות החיים בין החברה היהודית לחברה הנוצרית‪:‬‬
‫בניגוד לחברה הנוצרית ראתה החברה היהודית את עצמה כמי שמצויה במצב בלתי נורמלי‬

           ‫של גלות ושיעבוד‪ ,‬והציפיה לעתיד היא אפוא להיפוכו של המצב ולתיקונו‪	.‬‬
‫הבדל בולט בין השמועות שהופצו ברחוב היהודי לשמועות שהופצו בכיכר העיר הנוצרית‬
‫מתגלה ביחסם של המבשרים אל שיכבת העילית וההנהגה‪ .‬בעוד המבשרים הנוצרים הרבו‬
‫לתקוף את ההנהגה הדתית והפוליטית ולבקר אותה‪ ,‬דבר שאף הביא לניסיונות תקיפים‬
‫להגביל את פעילותם של המטיפים הנודדים‪ ,‬מחברי האיגרות היהודיים הציגו את המנהיגים‬
‫הפוליטיים והדתיים של העולם הנוצרי (ואף אלו של העולם המוסלמי)‪ ,‬כמי שמאשרים‬

                                         ‫ומבססים את השמועות שאותן הם הפיצו‪.‬‬
‫כפי שכבר ציינתי‪ ,‬ברבות מהאיגרות מסופר כי נסיכים‪ ,‬מלכים‪ ,‬סולטנים ואנשי דת‬
‫בכירים‪ ,‬אישרו את השמועות בדבר חידוש הקשר עם עשרת השבטים וניצחונותיהם על‬
‫שכניהם‪ ,‬וחלקם אף הכירו שהאותות השונים הנזכרים באיגרות מבשרים את גאולת ישראל‬

                      ‫ואת מפלתם הם‪ .‬ידיעות על כך מופיעות בכמחצית מהאיגרות‪.‬‬
‫באיגרת משנת ‪ 1433‬מסופר כי הידיעות בדבר ניצחונותיהם של עשרת השבטים שנים‬
‫אחדות קודם לכן התקבלו גם בחצר האפיפיור‪" :‬והשמועה הגיעה בחצר מלך הגויים‬
‫האפיפיור העומד במחוזנו זה ושמעו עמים ירגזו והתמהו תמהו נבהלו נחפזו"‪ 76.‬מחבר‬
‫האיגרת‪ ,‬שביקש לבסס את טענותיו‪ ,‬טען כי הכרתה של דמות דתית ופוליטית מרכזית‬
‫דוגמת האפיפיור בתוצאות הצפויות של ניצחונות אלו וחששותיה מהם‪ ,‬חיזקו וביססו את‬
‫אמינותן של השמועות בדבר הניצחונות‪ .‬כלומר‪ ,‬מבחינת החברה היהודית שאליה כוון‬
‫המכתב דווקא ההכרה של גורם חיצוני ואפילו עוין לה‪ ,‬חיזקה את אמינותו של הסיפור‪ .‬גם‬
‫באיגרת משנת ‪ ,1454‬שציטטתי לעיל‪ ,‬מסופר כי מלך מצרים קיבל מידע מפורט ומדויק‬
‫על נצחונותיהם של השבטים היהודים‪ ,‬ולא זו בלבד שהאמין למידע זה אלא אף עיצב את‬
‫מדיניותו כלפי היהודים על פיו‪ .‬במקרה זה הכרתו של השליט המוסלמי לא הייתה רק‬
‫בתוכנן של השמועות אלא גם במשמעות המשיחית שלהן‪" :‬אז חזר המלך להם ואמר הלא‬
‫ידעתם שקם מלכם אשר הוא עתיד לגאלם ַעם היהודי[ם] אשר אין חקר ומספר בהם‪...‬‬
‫וחזר ואמר אם כן תכתבו וחתמו בטבעת המלך שתהיה בטלה הגזרה והדת הרעה אשר גזר‬
‫עליהם"‪ 77.‬בדומה לכך מסופר באיגרת שהגיעה מפורלי (‪ )Forlì‬במחצית השנייה של המאה‬
‫החמש עשרה (בין שנת ‪ 1458‬לשנת ‪ )1470‬כי הסולטן הסכים לוותר על ארץ ישראל לטובת‬
‫השבטים‪ ,‬וכי שליטים שונים באיטליה נערכים להתמודדות עם השינויים הגאו־פוליטיים‬
‫הצפויים בעקבות ניצחונותיהם של השבטים‪ 78.‬על הכרתו של מלך פורטוגל בקיומה של‬

                                                 ‫‪ 7	 6‬הקר‪ ,‬ר' אליה מלה מאסה‪ ,‬עמ' ‪.254-253‬‬
                                                      ‫‪ 7	 7‬דוד‪ ,‬שאלו שלום ירושלים‪ ,‬עמ' ‪.82‬‬

                                             ‫‪ 7	 8‬נאיבואיר‪ ,‬ענייני עשרת השבטים‪ ,‬עמ' ‪.51-50‬‬
   44   45   46   47   48   49   50   51   52   53   54