Page 49 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 49
פרק א 47
הדתות היריבות) הן מבחינת המשמעות המיוחסת להם (גאולה קרובה של החברה היהודית).
האותות היהודים משקפים אפוא אווירה של תקווה ושל ציפיה למהפך חיובי במצבה של
החברה היהודית ,לעומת היאוש והפחד שאפיינו את התגובה הנוצרית לאותות .ניגוד זה
אינו מפתיע ,והוא נבע מההיפוך במציאות החיים בין החברה היהודית לחברה הנוצרית:
בניגוד לחברה הנוצרית ראתה החברה היהודית את עצמה כמי שמצויה במצב בלתי נורמלי
של גלות ושיעבוד ,והציפיה לעתיד היא אפוא להיפוכו של המצב ולתיקונו .
הבדל בולט בין השמועות שהופצו ברחוב היהודי לשמועות שהופצו בכיכר העיר הנוצרית
מתגלה ביחסם של המבשרים אל שיכבת העילית וההנהגה .בעוד המבשרים הנוצרים הרבו
לתקוף את ההנהגה הדתית והפוליטית ולבקר אותה ,דבר שאף הביא לניסיונות תקיפים
להגביל את פעילותם של המטיפים הנודדים ,מחברי האיגרות היהודיים הציגו את המנהיגים
הפוליטיים והדתיים של העולם הנוצרי (ואף אלו של העולם המוסלמי) ,כמי שמאשרים
ומבססים את השמועות שאותן הם הפיצו.
כפי שכבר ציינתי ,ברבות מהאיגרות מסופר כי נסיכים ,מלכים ,סולטנים ואנשי דת
בכירים ,אישרו את השמועות בדבר חידוש הקשר עם עשרת השבטים וניצחונותיהם על
שכניהם ,וחלקם אף הכירו שהאותות השונים הנזכרים באיגרות מבשרים את גאולת ישראל
ואת מפלתם הם .ידיעות על כך מופיעות בכמחצית מהאיגרות.
באיגרת משנת 1433מסופר כי הידיעות בדבר ניצחונותיהם של עשרת השבטים שנים
אחדות קודם לכן התקבלו גם בחצר האפיפיור" :והשמועה הגיעה בחצר מלך הגויים
האפיפיור העומד במחוזנו זה ושמעו עמים ירגזו והתמהו תמהו נבהלו נחפזו" 76.מחבר
האיגרת ,שביקש לבסס את טענותיו ,טען כי הכרתה של דמות דתית ופוליטית מרכזית
דוגמת האפיפיור בתוצאות הצפויות של ניצחונות אלו וחששותיה מהם ,חיזקו וביססו את
אמינותן של השמועות בדבר הניצחונות .כלומר ,מבחינת החברה היהודית שאליה כוון
המכתב דווקא ההכרה של גורם חיצוני ואפילו עוין לה ,חיזקה את אמינותו של הסיפור .גם
באיגרת משנת ,1454שציטטתי לעיל ,מסופר כי מלך מצרים קיבל מידע מפורט ומדויק
על נצחונותיהם של השבטים היהודים ,ולא זו בלבד שהאמין למידע זה אלא אף עיצב את
מדיניותו כלפי היהודים על פיו .במקרה זה הכרתו של השליט המוסלמי לא הייתה רק
בתוכנן של השמועות אלא גם במשמעות המשיחית שלהן" :אז חזר המלך להם ואמר הלא
ידעתם שקם מלכם אשר הוא עתיד לגאלם ַעם היהודי[ם] אשר אין חקר ומספר בהם...
וחזר ואמר אם כן תכתבו וחתמו בטבעת המלך שתהיה בטלה הגזרה והדת הרעה אשר גזר
עליהם" 77.בדומה לכך מסופר באיגרת שהגיעה מפורלי ( )Forlìבמחצית השנייה של המאה
החמש עשרה (בין שנת 1458לשנת )1470כי הסולטן הסכים לוותר על ארץ ישראל לטובת
השבטים ,וכי שליטים שונים באיטליה נערכים להתמודדות עם השינויים הגאו־פוליטיים
הצפויים בעקבות ניצחונותיהם של השבטים 78.על הכרתו של מלך פורטוגל בקיומה של
7 6הקר ,ר' אליה מלה מאסה ,עמ' .254-253
7 7דוד ,שאלו שלום ירושלים ,עמ' .82
7 8נאיבואיר ,ענייני עשרת השבטים ,עמ' .51-50
