Page 50 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 50

‫‪ 48‬חייו ומותו של משיח בן יוסף‬

‫ממלכה יהודית עצמאית מסופר באיגרת שנשלחה מספרד בשנת ‪ 79,1487‬ובאיגרת מאוחרת‬
‫יותר‪ ,‬משנת ‪ 1522‬או ‪ ,1523‬מסופר כי המלך אף הביע בושה וחרטה באזני שליחים מטעמם‬

         ‫של עשרת השבטים‪ ,‬על גירוש היהודים מארצו עשרים וחמש שנה קודם לכן‪80.‬‬
‫הכרתם של אזרחים ושל שליטים נוצרים ומוסלמים באמיתותן של השמועות ושל האותות‬
‫השונים שהתרחשו‪ ,‬נתפסה בעיניהם של מחברי האיגרות לא רק כחיזוק וביסוס לאמינותם‬
‫של השמועות ושל האותות‪ ,‬אלא גם כאות בפני עצמו‪ .‬באיגרת משנת רפ"ה (‪ )1525‬מסופר‬
‫כי שכניהם של עשרת השבטים החלו להתגייר מתוך הכרה שהחלה גאולת ישראל‪ ,‬ומלכם‬
‫של עשרת השבטים קבע כי דבר זה בעצמו הוא אות המבשר את בואה הקרוב של הגאולה‪81.‬‬
‫הכרתם של יריביו של עם ישראל‪ ,‬אשר מבחינתם משמעותו של התהליך המשיחי היא‬
‫חורבן ואובדן‪ ,‬במציאות זו וקבלתם אותה‪ ,‬היא אירוע מופלא לא פחות מכל חריגה אחרת‬

                                                  ‫מגדרי הטבע הנזכרת באיגרות‪.‬‬
‫המקום המרכזי שתופס באיגרות המשיחיות אישור אמיתותן על ידי מי שאינם יהודים‪,‬‬
‫ועוד יותר של מנהיגים פוליטיים מרכזיים — מלכים נוצרים‪ ,‬סולטנים‪ ,‬נסיכים איטלקים‬
‫ואפילו האפיפיור — מחדד את מרכזיותו של היסוד ההיסטורי־הפוליטי של התהליך המשיחי‬
‫כפי שהוא עולה מן המקורות‪ .‬כמעט שאין באיגרות קריאה לחזרה בתשובה או לסוג אחר‬
‫של תיקון דתי כתנאי לגאולה‪ 82,‬אין שום תיאור פלאי או על־טבעי של תהליך הגאולה‪83,‬‬
‫ואין למעשה כל התייחסות למשמעות התהליך ולהיבטים אחרים שלו כמו למשל בניית‬
‫המקדש‪ ,‬תחיית המתים‪ ,‬שינויים בסדרי התפילות ובתוכניהן וכדומה‪ .‬הרושם המתקבל‬
‫מהאיגרות הוא כי הגאולה תהיה תהליך פוליטי בעיקרו‪ ,‬אשר זירת ההתרחשות שלו היא‬
‫המציאות ההיסטורית‪ ,‬והוא מעוגן במציאות הגאו־פוליטית של התקופה‪ .‬הביטוי היחיד‬
‫להתערבות אלוהית בתהליך הנזכר במקורות הוא הסרת המכשול שמנע את יציאתם של‬

                                 ‫השבטים ממקום גלותם‪ ,‬כלומר עצירת הסמבטיון‪.‬‬
‫השותפים המרכזיים לדרמה המשיחית — עשרת השבטים ושכניהם ובראשם פרסטר‬
‫ג'ון — היו במאות החמש עשרה והשש עשרה דמויות ראליות שלאיש לא היה ספק בקיומן‪,‬‬
‫ואשר תפסו מקום מרכזי בסדר היום האירופאי בתקופה זו של תגליות גאוגרפיות‪ .‬לפיכך‪,‬‬
‫ומכיוון שהמשיחיות נתפסה כתופעה היסטורית פוליטית‪ ,‬נודעה משמעות מכרעת להכרתם‬
‫ולאישורם של אלו שהיו השותפים המרכזיים בזירה זו‪ ,‬כלומר המנהיגים הפוליטיים והדתיים‬

      ‫הבכירים‪ ,‬נוצרים ומוסלמים כאחד‪ ,‬בדבר קיומו והתפתחותו של התהליך המשיחי‪.‬‬

                                                            ‫בער‪ ,‬תעודות‪ ,‬עמ' ‪.385-384‬‬    ‫‪	79‬‬
                                             ‫נאיבואיר‪ ,‬ענייני עשרת השבטים‪ ,‬עמ' ‪.34-32‬‬    ‫‪8	 0‬‬
                                                                                         ‫‪8	 1‬‬
                                                               ‫תמר‪ ,‬איגרת‪ ,‬עמ' שט‪-‬שי‪.‬‬    ‫‪8	 2‬‬
‫גם באיגרת סוד הגאולה‪ ,‬החותמת בקריאה לתשובה ומעשים טובים‪ ,‬מודגש כי אין בכוחם של‬           ‫‪	83‬‬
‫מעשים אלו לקדם את הגאולה אלא רק להקל על חבליה — ראו הלוי‪ ,‬איגרת סוד הגאולה‪,‬‬

                                                                                ‫עמ' נה‪.‬‬
‫האותות הנזכרים באיגרות נועדו לאשר ולבסס את הידיעות השונות‪ ,‬אך אין להם כשלעצמם‬

                                                                       ‫משמעות משיחית‪.‬‬
   45   46   47   48   49   50   51   52   53   54   55