Page 151 - GQ 12

‫ הפשה תורצוויה לע סומלופב ינאסקרקלא בקעי לש עמדתו ‪149‬‬

‫יודע בלשון‪ ...‬ואין כן עת החל הלשון‪ ...‬כי ימציא על איזה מהם שירצה ויגמה‪51‬‬
‫לשים אותו הקול המוסגל שם לגוף או הגדה עליו או זולת זה‪ ,‬ואם לא יהיה יודע‬
‫בלשון אחרת'‪ 52.‬לפי דבריו‪ ,‬יש הבדל גדול בין יצירה בלשון קיימת לבין יצירת‬
‫לשון מאפס‪ .‬כאשר האדם יוצר לשון שאינה קיימת הוא אינו כבול לכללי הלשון‪,‬‬
‫שכן כללים אלה עדיין אינם קיימים‪ .‬בשלב ההתחלתי יש ליוצר הלשון חופש‬
‫מוחלט והוא יכול לשייך כל קבוצת צלילים לכל חפץ או פעולה‪ ,‬ללא הגבלה‪.‬‬
‫בשלבים מאוחרים יותר‪ ,‬כאשר הלשון כבר קיימת‪ ,‬אי אפשר לנהוג כך‪ .‬הבדלה זו‬
‫בין יצירת הלשון מלכתחילה לבין הלשון בימינו יכולה לשמש גם תשובה לטיעונו‬
‫של קרקסאני‪ :‬קשה לנו לתאר כיצד יסכימו האנשים ביניהם על יצירת שפה‬
‫אם אין להם שפה לתקשר בה זה עם זה‪ ,‬שכן אנו מורגלים בתקשורת מילולית‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬בזמן שבו נוצרה השפה היה המצב שונה‪ .‬אנשים תקשרו ביניהם‬
‫ללא שפה‪ ,‬אך לתקשורת זו היו מגבלות‪ ,‬והשפה נועדה להתגבר על מגבלות אלה‪.‬‬
‫מדוע נקט בעל 'בראשית רבה' עמדה שונה מעמדתו של קרקסאני בשאלת‬
‫היווצרות הלשון? ייתכן שבימיו הפכה הגישה של יצירת השפה בהסכמה לעמדתה‬
‫הרשמית של המעתזלה‪ ,‬עד כדי כך שלא ניתן היה להחזיק בעמדות מעתזליות‬
‫ובה בעת לטעון שהשפה נוצרה בהתגלות אלוהית‪ .‬אכן‪ ,‬נשכח כי שורשיה של‬

‫גישת ההתגלות נעוצים בחשיבה המעתזלית‪.‬‬

‫ ‪.‬חהעברית לעומת שפות אחרות‬

‫לאחר שסיים את חשבונו עם חסידי התאוריה בדבר התפתחותה של השפה בדרך‬

‫הטבע‪ ,‬חוזר קרקסאני לתאוריה על ההתגלות האלוהית‪53:‬‬

‫תרגום‬ ‫המקור הערבי‬
‫ישנה שאלה נוספת בעניין זה‪ .‬יכול אדם‬ ‫ומסלה' אכ'רי פי הד'א אלמעני והי‬
‫לשאול‪ :‬האם שפתם של האנשים האלה‬ ‫אן יקול קאיל אן ליס לגה' האלאי‬
‫לא הייתה השפה העברית‪ ,‬שהיא השפה‬ ‫אלקום לגה' אלעבראני אלתי הי‬

‫המשובחת והנכבדה?‬ ‫אללגה' אלפאצ'לה אלשריפה‬

‫‪ 51‬יגמה – יתכוון‪ .‬מילה זו נפוצה בכתבי המתרגמים הקראים מביזנטיון שתרגמו טקסטים מערבית יהודית‬
‫לעברית‪ ,‬אך מקורה אינו ברור‪.‬‬

‫‪ 52‬שריינר (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)26‬עמ' ‪.76–74‬‬
‫‪ 5 3‬קרקסאני‪ ,‬פירוש (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)31‬דף ‪24‬א–ב‪.‬‬