Page 88 - GQ 12
P. 88
86־שמאיןב יגח
האחרון מציע רס"ג הסבר אחר לחלוטין לכפל המילים' :מתיך' הם מי שמתו מוות
'טבעי' על מיטתם' ,נבלתי' הם מי שמתו באסון .לא ידוע לי מקור לפירוש זה108.
בפירוש הספר השלם מוסיף רס"ג פירוש לכינויי הקניין בשתי המילים המתארות
את המתים :הראשון מורה שהם מאמינים והשני מצמצם את שייכותם לעם
ישראל בלבד .פירוש הדברים כפשוטם הוא שרס"ג מזהה את המאמינים הראויים
עם ַעם ישראל.
.דחתימה
רס"ג חזר ודן בנושאים מסוימים כמה פעמים ,בהקשרים שונים או בסוגות
המיועדות לקהלים מתחלפים או בתקופות שונות של חייו ,שבמהלכן הוא
היה יכול לשנות את דעותיו .יש אפוא עניין בבירור המניעים לחזרות ובאיתור
ההבדלים והשינויים .ארבעת הדיונים הנדונים כאן על תחיית המתים שייכים
לשתי סוגות :שניים שייכים לפירושים ושניים הם פרקים מקבילים בחיבור
הגותי אחד שעברו שינויים ניכרים מיום שהשלים את כתיבת 'ספר האמונות
והדעות' ( – )933ככל הנראה הגרסה הראשונה שבכ"י אוקספורד – עד פטירתו.
הצד השווה בכל ארבעת הדיונים שמופיעים בהם שני יסודות עיקריים :בסיס
רעיוני מוצק לאמונה בתחיית המתים ומעין לוח זמנים או תכנית של האירועים
שיתרחשו במהלכה.
אסכם בקיצור את מעמדם של שני הדיונים השייכים לפירושים .הצד השווה
שבהם שמסגרת הפירוש וקהל היעד מגבילים את מידת ההעמקה ואת היקף
הדיון .הם אמורים לספק ביאור שיטתי לקורא המחפש פשר שיטתי ומושכל של
הכתובים ,על פי דרכו של רס"ג .בדיון הראשון יש גורם נוסף :המסגרת של ברייתת
עשר השירות .ואולם ,רס"ג יצק את הבנתו בפרק של שירת הגאולה :הרעיון
החוזר בארבעת הדיונים הוא שתחיית המתים בעולם הזה היא שיאם של ימות
המשיח ,ועל כן הוא בחר בשירה המתאימה לרעיון הזה מבין החלופות שמצא
ברשימות שירת הגאולה ,שירה ששיאה וסיומה הם תחיית המתים 109.הפירוש
השני מייצג את רס"ג הבשל יותר ,שכבר יצר בחיבורו הפילוסופי את הקשר בין
שאלת תחיית המתים לשאלה המתודולוגית של הוצאת כתובים מפשוטם .עם
1 108רס"ג מתעלם מן ההסבר התלמודי (בבלי ,כתובות קיא ע"א) ,שהמילה 'מתיך' מורה על מתי ארץ ישראל
והמילה 'נבלתי' על מתי חוץ לארץ.
1 109רעיון זה היה כה חשוב לרס"ג עד ששילב אותו בכותרת המאמר השביעי בגרסת כ"י סנט פטרבורג.
