Page 86 - GQ 12
P. 86
84־שמאיןב יגח
והאור הזה המתואר הוא הרוח החיונית והדא אלנור אלמוצוף הו אלרוח
הדומה לאש ,העדינה ,המאירה על כל אלחיואני 101אלשביהה' באלנאר
הגוף בהנהגתה ,המאירה לו באורה, אללטיפה' אלמשרקה' עלי ג'מיע אלבדן
אשר לשם הקיצור איני מזכיר כאן בתדבירהא אלמצ'יה' לה בנורהא
כמה מתכונותיה ,ועל אחת כמה וכמה אלתי אכ'תצר אן אד'כר האהנא
את כולן .התבאר אפוא שהחכם אמר בעץ' אוצאפהא פכיף ג'מלתהא .פקד
תביין אן אלחכים בחכמה קאל כי טל
בחכמה 'כי טל אורות טלך'.
אורות טלך.
דברו 'וארץ רפאים תפיל' מוסב אל וקולה וארץ רפאים תפיל הו מנעטף
הכופרים שהזכירם בתחילה ואמר עלי אלכפאר אלד'ין כאן קד ד'כרהם
'מתים בל יחיו רפאים בל יקומו' (שם, אולא פקאל מתים [א61 ,ב] בל יחיו
יד) .הוא חזר כאן על הזכרתם ואמר רפאים בל יקומו פאעאד ד'כרהם
'וארץ רפאים תפיל' משום שאמר קודם ההנא פקאל 102וארץ רפאים תפיל.
'בל יחיו' 'בל יקומו' מבלי להזכיר מה וד'לך אנה כאן קאל בל יחיו בל יקומו
יארע להם .על כן זקוקים אנו שיתאר ולם יצף מאד'א יכון מן אמרהם פלד'לך
[זאת] כאן ויאמר שהם יפלו על הארץ אחתג'נא אלי אן יכון 103האהנא יצף104
ויישארו בעפר עד עת התחייה .אחר כך ויקול אנהם יקעון עלי אלארץ' וקועא
יוקמו לתחייה ויהיו לנצח בגיהינום, ויבקון פי [ב49 ,ב] אלתראב אלי וקת
אלקיאמה' ת'ם יחיון ויכ'לדון 105אלנאר
כפי שהתבאר במקרא בכל מקום. ועלי מא ביינת כתב אללה פי כל מוצ'ע.
ראשית ,יש לזכור שהפירוש על הסדר כולל התייחסויות שסוגה זו מצריכה ואינן
כלולות בדיונים הגותיים שיטתיים .מכל מקום ,רס"ג פותח את הדיון בהצהרה
שתחיית המתים אינה התרחשות טבעית אלא נובעת במישרים מפקודתו/מרצונו
של האל .מכאן הוא עובר להערה סגנונית ארוכה על לשון השירה כולה ,או ליתר
דיוק הָׁשרים המנסחים את דבריהם בלשון בקשה ,אף על פי שדבריהם מורים על
אירועים שיתרחשו בלי ספק ,כיוון שנאמרו לנביא בהתגלות.
1 101א מכאן עד סוף העמוד מחורר מאוד.
1 102ב וקאל.
1 103ב יביין.
1 104ב ליתא.
1 105ב ויוכלון.
