Page 118 - תאטרון 35

‫בימות‪ .‬ריבוי התיאטרונים המסחריים לילדים‪ ,‬ויחד עמם גם משרדי אמרגנים שהפכו לתיאטרונים‬
‫לילדים‪ ,‬העלה את משקלם ומשמעותם של הגורמים השיווקיים‪-‬מסחריים על חשבון המרכיבים‬
‫האמנותיים‪ ,‬שלא לומר החינוכיים‪ ,‬ושוק פרוע התפתח‪ ,‬שכוונותיו לא עלו בקנה אחד עם שיקולים‬
‫בעלי מחויבות לערכיות‪ ,‬יצירתיות‪ ,‬פיתוח אמנותי או התכוונות דידקטית כלשהי‪ .‬ברוב המקרים‪ ,‬נותבו‬
‫השאיפות לעבר טווחים בידוריים בעלי רמה ערכית ירודה ותשלום מס שפתיים סמלי ביותר לדרמה‪,‬‬

‫לאמנות‪ ,‬ולתחומים החברתיים או החינוכיים הנגזרים מהם‪.‬‬

‫*‬

‫בפרק העוסק בעשייה התיאטרונית בבתי הספר‪ ,‬סוגר אמיתי מעגל‪ ,‬וחוזר לעסוק בקשרים שנרקמו בין‬
‫התיאטרון לילדים ובתי הספר כפי שהתפתחו בתקופה שהחלה בשנות השישים המוקדמות עד שנות‬
‫השמונים של המאה ה‪ .20-‬העשייה התיאטרונית‪ ,‬כפי שהיא מתועדת בספר‪ ,‬בין שהתקיימה בין כותלי‬
‫בית הספר בעיר ובהתיישבות העובדת‪ ,‬במסגרת שעות הלימודים או מחוצה להן‪ ,‬נמשכה במתכונות‬
‫חובבניות של חוגים דרמתיים תוך כדי נקיטת יוזמות חדשניות‪ ,‬והתמודדות עם אתגרים מורכבים‬
‫ובעיקר‪ ,‬תוך היגוי‪ ,‬הנחיה וגישור בין ההתנסות המעשית במלאכת היצירה התיאטרונית לבין אנשי‬
‫החינוך המפעילים פעילויות אלה‪,‬שנתמכו במקרים רבים על ידי הרשויות המקומיות‪ ,‬וכו להצלחה‬
‫ככלי לקליטת עלייה‪ ,‬כאמצעי קירוב בין הפריפריה למרכז ולהפך‪ ,‬ובעיקר כמנוף של יצירה בעלת‬

‫סטנדרטים אמנותיים בעלי פוטנציאל איכותי וערכי גבוה‪.‬‬

‫את החלק האחרון בסקירת תולדותיו של התיאטרון לילדים מקדיש אמיתי לפועלה של אורנה פורת‬
‫ולהקמת התיאטרון לילדים ולנוער שליד משרד החינוך והתרבות בשנת ‪ .1970‬בפרק זה מופיעים קווי‬
‫הפעולה שהותוו לתיאטרון‪ :‬הרציונל האמנותי‪ ,‬שיקולי הבחירות הרפרטואריות‪ ,‬תכני היצירות וצביונן‪,‬‬
‫אופני ההפקה‪ ,‬ארגון ושינוע ההצגות בכל רחבי הארץ‪ ,‬הפקת האפקטים חזותיים‪ ,‬תגבור טווחי הפעילות‬
‫ואף ההתמקמות באולם קבוע‪ .‬שיאו של תהליך ההתבססות והתרחבות פעילויות תיאטרוני הילדים‪,‬‬
‫ארע לדעת אמיתי‪ ,‬בד בבד עם כינון מוסדות 'אמנות לעם' ו'סל תרבות' כמו גם הקמת המחלקות‬
‫החינוכיות בתוך התיאטרונים הרפרטואריים‪ .‬גופים אלו לקחו על עצמם את יזמות ההפצה של ההצגות‬
‫לילדים‪ ,‬כמו גם את ניהול הבחירות וההחלטות האמנותיות בשיתוף עם אנשי תיאטרון‪ ,‬ובגיבוי אנשי‬
‫משרד החינוך ואנשי אקדמיה‪ .‬אמיתי מסכם את ספרו בפריסת אתגרים ויעדים לעתיד‪ ,‬ובראשם החזון‬
‫להטמעת ערכי אמנות ותרבות במערכת החינוך‪ ,‬עיבוי ופיתוח תיאטרון לילדים בגיל הרך‪ ,‬הכשרת‬
‫אנשי מקצוע‪ ,‬שימונו להפעיל תכניות תרבות בבתי הספר‪ ,‬קיום סדנאות ומפגשים עם אמנים‪ ,‬עידוד‬
‫ופיתוח מיומנויות הכתיבה‪ ,‬שיתוף פעולה עם מרכזים קהילתיים‪ ,‬תיאטרונים ומוסדות תרבות‪ ,‬לצורך‬

‫יצירת סביבה תרבותית וערכית לדור הצעיר‪.‬‬

‫*‬

‫כתיבת הספר‪ ,‬המהווה חלק מההיסטוריה של התרבות בישראל‪ ,‬מציגה את פועלו של רזי אמיתי‬
‫כמעשה חלוצי בעל אחריות‪ ,‬בראש ובראשונה‪ ,‬כלפי הקהלים הצעירים ומשפחותיהם‪ ,‬ולאחר מכן‪,‬‬
‫כלפי מערכת החינוך על מרכזה וספיחיה‪ ,‬כמו גם כלפי הממסד האמנותי והתיאטרוני‪ .‬העיון בפרקים‬
‫השונים פותח צוהר אל עבר שדות הגשמה‪ ,‬ויישום אורחות חיים המקבילים בהווייתם לקיומו של‬

‫‪  116‬גליון ‪35‬‬