Page 119 - תאטרון 35

‫דבר המערכת‬

‫התיאטרון לילדים‪ ,‬מתוך כורח המציאות בה אנו חיים‪ .‬לאור התוויות הקווים האידיאולוגיים של החינוך‬
‫הציוני בהצגות תיאטרוני הילדים בתקופת היישוב ואף לאחר קום המדינה‪ ,‬עולות שאלות הנוגעות‬
‫להיבטים אידיאולוגיים ופוליטיים בהשקפות עולם ובתפיסת המציאות‪ .‬אימוץ וטיפוח הזהות האחידה‪,‬‬
‫מבחינה לאומית‪ ,‬כפי שנקטו בה מנהיגי ומחנכי היישוב היהודי בא"י‪ ,‬ייתכן שאינם רלוונטיים לחברה‬
‫בה הערכיות של הפרט וחופש הבחירה שלו הם בבחינת אתוס בעל משמעות עקרונית‪ .‬עניין נוסף‬
‫העולה על הפרק הוא השאלה האם יכולה להיות לתיאטרון לילדים מחויבות כלפי היבטים כמו טיפוח‬
‫הלשון העברית כשפה שאינה עונה באופן בלעדי על צרכיו של המרקם החברתי‪-‬תרבותי של‬
‫האוכלוסייה בישראל‪ ,‬לא רק כארץ קולטת עלייה‪ ,‬אלא גם כמדינה בעלת ריבוי לאומים‪ ,‬דתות וזהויות‪.‬‬

‫לא רק עלעניינים חברתיים וסוגיות קולקטיביות מחויב התיאטרון לילדים לענות‪ ,‬הוא משפיע גם על‬
‫עולמו של הילד‪ ,‬בטחונו העצמי‪ ,‬צרכיו הנפשיים‪ ,‬זכויותיו‪ ,‬כמו גם טיפוח האינטליגנציה הרגשית‪ ,‬ההון‬
‫התרבותי שברשותו וטעמו האמנותי‪ .‬התיאטרון לילדים חשוף לא רק לתחרות מול אמצעי המדיה‬
‫הדיגיטלית אלא גם מול עולמות הידע ואמצעי המחשוב המטביעים את חותמם בדור הצעיר החל‬
‫משלבים מאוד מוקדמים בהתפתחותו‪ .‬הסקירה ההיסטורית בספר זה מדגישה את ההבדלים העמוקים‬
‫בין התקופות‪ ,‬התמורות בהשקפות העולם‪ ,‬התנודות הבלתי פוסקות ובעקבות כל זאת‪ ,‬גלגוליו‪ ,‬שינויו‬
‫ומהפכיו של התיאטרון לילדים מול ממשויות אלו‪ .‬מציאות כזאת שבה ומציגה את השאלה המתבקשת‪,‬‬
‫עד כמה‪ ,‬אם בכלל‪ ,‬מסוגלים גופים חברתיים בגירים לתת תשובות לצרכי ילדים בעולם שההשתנות‬

‫וההתחלפות התודעתית והרגשית בו‪ ,‬כה מורכבות‪ ,‬מהירות ואינטנסיביות‪.‬‬

‫*‬

‫לכן‪ ,‬יש משמעות וערך רבים למחקר‪ ,‬לחשיבה וליצירה שמכיל ספר זה‪ ,‬וזאת‪ ,‬מכמה טעמים‪ :‬ראשית‪,‬‬
‫התמונה המשתקפת מסקירת התחום מעידה על מרחב פעולה אינטראקטיבי ועולם בעל דופק חיים‬
‫ערני‪ ,‬זירה של פולמוסים‪ ,‬מעורבות בקהילה‪ ,‬עשייה דינמית ויצירה תוססת שהיא‪ ,‬עם כל זאת‪ ,‬גם‬
‫טעונה באורך נשימה וברוח התמדה‪ .‬הרקע‪ ,‬הנסיבות והתמונה המשורטטים בספר מעידים על כך‬
‫ש'המגע הרופף' כביכול‪ ,‬בין העולם היהודי ותרבות התיאטרון‪ ,‬אותו פער הנובע‪ ,‬באופן מסורתי‪,‬‬
‫כתוצאה מאיסורים דתיים כאלה ואחרים‪ ,‬מתגלה דווקא כקשר בעל חיבורים חזקים ויציבים המסוגל‬

‫לבנות דיאלוג מתקשר‪ ,‬ומקשר בין הקהל למחזה ולהפקה תוך שיתוף‪ ,‬אמינות ורלוונטיות‪.‬‬

‫הטעם השני לחשיבות המחקר ‪ -‬המסמכים הארכיוניים והתיעוד המצביעים על קיומם של קהלים‬
‫המגלים נחיצות לצרוך את ההצגות ואף לפעול כדי להעלות יצירות בימתיות פרי עמלם‪ ,‬בהתנסות‬
‫אישית‪ ,‬במקומותיהם‪ .‬עובדה זו מעידה על התיאטרון לילדים כגוף העונה על צורך תרבותי‪ ,‬נפשי ופיזי‪,‬‬
‫המצליח להשפיע על קהליו באופן תבוני‪ ,‬תודעתי והתנהגותי ובה בעת‪ ,‬לפתח בהם משא תרבותי ראוי‪,‬‬

‫לטעון את הצופים בו בהתלהבות‪ ,‬ביוזמה ליצור‪ ,‬ובסיפוק והנאה‪.‬‬

‫והטעם השלישי לחשיבות המחקר ‪ -‬השיח התרבותי שמתחזק התיאטרון לילדים‪ ,‬ומפרה את כל‬
‫המעורבים בו ומצליח להגיע להישגים הניכרים באיכויות החינוכיות‪ ,‬התרבותיות והאמנותיות של קהלי‬
‫היעד‪ .‬שיח כזה‪ ,‬המתבסס על מרכיבי יסוד בחיי החברה שהוא מציג ומייצג‪ ,‬ועומד בקריטריונים‬

‫תרבותיים ואמנותיים בני קיימא‪ ,‬יש לו השפעה שמקורה אמנם בעבר‪ ,‬אך הגשמתה שרויה בעתיד‪.‬‬

‫‪ ‬גיליון ‪117 35‬‬