Page 75 - תאטרון 40

‫יש המבחינים בין אירוניה רטורית לאירוניה דרמטית‪ .‬האירוניה הרטורית נוצרת כתוצאה מן‬
‫הפער שבין ההצהרה והכוונה (ההסכמה לדברי היריב‪ ,‬שאינה אלא לעג דק עליו)‪ .‬באירוניה‬
‫הדרמטית – הפער נוצר בין משמעות דבריו של הגיבור בשבילו – ובשביל הנמענים‪ .‬דמות‬
‫דרמטית המכריזה שהיא הולכת לישון שינה ממושכת‪ ,‬ואנו יודעים‪ ,‬כי בעוד מערכה‪ ,‬היא‬

‫עתידה למות‪ :‬השינה שלה תהיה אכן ממושכת מאוד‪.‬‬

‫סוג שלישי של אירוניה הוא המתוחכם מכולם – זוהי האירוניה הרומנטית‪ ,‬שהיתה רווחת‬
‫במאה ה‪ ,19-‬והתגלגלה בימינו ביצירותיהם של יונסקו‪ ,‬בקט וחנוך לוין‪ .‬היא מגיבה בחיוך‬
‫של עצב למראה הפער שבין המצוי בעולם ובאדם‪ ,‬לבין הרצוי‪ .‬קשה לבעל האירוניה‬
‫הרומנטית להתייחס אל עצמו ברצינות‪ ,‬כשהוא חש שהוא כה קטן וחולף‪ ,‬וקשה לו שלא‬
‫להתייחס אל עצמו בכל הרצינות‪ ,‬כשהוא חש שהוא וחייו הם כל מה שיש לו‪ .‬אירוניה זו‬
‫מפיקה את החיוך הדק והספקני מכולם‪ .‬בקוטב המנוגד לאירוניה ניתן להעמיד את‬
‫הסארדוניה‪ .‬ישירותה ותוקפנותה מציבות אותה בקצה האלים ביותר של מערכת הנימות‬
‫הרטוריות‪ ,‬המשמשות את השנינה‪ .‬אך כפסע בינה לבין כעס מתפרץ‪ .‬בין הסארדוניה‬
‫התוקפנית לבין האירוניה המעודנת מצויים הסרקאזם שלגלוגו גלוי עד כדי ארסיות והציניות‬

‫שלו אינה יודעת רחם‪.‬‬

‫*‬

‫גם הפארודיה היא בין הכלים הרטוריים של השנינה‪ .‬היא מבוססת על חיקוי קומי‪ ,‬המשחזר באופן‬
‫חלקי מאפיינים של טקסט מסוים‪ ,‬אך מעוות אותם על‪-‬ידי הגזמה מופלגת או הנמכה נלעגת‪ .‬כך‬
‫עושה חנוך לוין במלכת אמבטיה‪ .‬הפארודיה שומרת על הקנקן‪ ,‬אך ממלאת אותו בתוכן חדש‪.‬‬
‫היא משמרת את הסגנון או הצורה של טקסט מקורי מוכר ואהוד‪ ,‬אך ממלאת אותו בתוכן‬
‫טריביאלי או וולגארי‪ .‬הצופה מוזמן לא רק להתבונן בקנקן אלא גם במה שיש בו‪ ,‬ואם יעשה זאת‬

‫יגלה‪ ,‬כי מה שיש בקנקן הפארודי שונה ממה שהיה בו בעבר‪ ,‬והמראה החיצוני מטעה‪.‬‬

‫*‬

‫לא פחותה בחשיבותה בין הכלים הרטוריים היא הגרוטסקה‪ .‬אף היא מבוססת על חיקוי מעוות‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬העיוות קיים בכל הכלים הרטוריים של הקומי‪ ,‬מן האירוניה המעודנת ועד הפארודיה‬
‫הבימתית‪ ,‬אלא שהגרוטסקה מגדילה עשות בתחום זה‪ .‬היא כה מרחיקה לכת בגישתה עד שהוא‬
‫בונה קריקטורה מפלצתית מחומרי‪-‬גלם ריאליים‪ .‬תגובת הצופה לעיוות הגרוטסקי ניכרת בדרך‬
‫כלל בתחושת חנק‪ ,‬מבוכה וחוסר‪-‬התמצאות‪ .‬שכן בגילוייה הקיצוניים‪ ,‬הגרוטסקה מציגה הפרה‬
‫קיצונית של איזון בין מרכיבים אנושיים ודוממים‪ ,‬או שילוב משונה שלהם‪ .‬היא מוציאה דברים‬
‫מהקשרם ומשנה את תמונת העולם המקובלת בכל היבטי ההצגה‪ :‬בעלילה‪ ,‬בלשון‪ ,‬בדמויות‪ .‬עם‬
‫המאפיינים של הגרוטסקה נמנה הניתוק כביכול של איברי הגוף ממהותו של האדם‪ .‬במחזותיו של‬
‫חנוך לוין‪( ,‬כגון ביעקובי ולידנטל) האדם מופרד מאבריו‪ ,‬ואלה – כמו עמוד השדרה למשל –‬
‫מכריזים על עצמאותם‪ ,‬כאילו הם יצורים חיים‪ ,‬שהם יותר מן האדם השלם‪ .‬בדרך זו נוצרת‬
‫הנמכה של דמות האדם המעוררת הזרה ותחושה של זוועה לנוכח העיוות הגרוטסקי‪ .‬בגילויה‬
‫הקיצוניים‪ ,‬הגרוטסקה היא סגנון המצוי על גבול הקומי והטרגי‪ .‬היוצר בנמען תגובה המערבת‬
‫צחוק וצמרמורת‪ ,‬ובדרך זו כמו הסאטירה מועילה לגאול אותו מאשליית המציאות ומן התודעה‬

‫הכוזבת‪ ,‬ולעשות לתיקון החברה‪.‬‬

‫גיליון ‪ 40‬ת א ט ר ו ן ‪73 ‬‬