Page 73 - תאטרון 40
P. 73

‫חיים נגיד‬

 ‫העמדת הסוגות הקומיות על עיקרון אחד‬

         ‫הצעה לשיפור האוריינות של השיח הקומי‬

‫כיוון שהסוגות הקומיות רבות הן‪ ,‬נשאלת השאלה האם יש מאפיין המשותף להן? האם ניתן‬
‫לגזור את כולן מדגם יסוד אחד? יש המשיבים על כך בחיוב‪ ,‬כמו מרגרט רוז‪ 1,‬הכוללת בתוך‬
‫הפרודיה את הבורלסקה‪ ,‬הטרבסטיה‪ ,‬הפסטיש‪ ,‬הסאטירה והאירוניה‪ .‬לעומתה‪ ,‬ג'ון ג'אמפ‬
‫רואה בבורלסקה דווקא דגם יסוד‪ ,‬וגוזר ממנה את הפרודיה‪ ,‬הטרבסטיה‪ ,‬והאירוניה‬

                                                                                  ‫ההרואית‪2.‬‬

‫ברצוני להציע מפתח לפענוח הקידוד של השיח הקומי ‪ -‬לא התרה גנאולוגית‪ ,‬לא שחזור‬
‫היסטוריוגרפי משוער‪ ,‬לא דקונסטרוקציה של מיתוסים‪ ,‬אלא פענוח טיפולוגי ופסיכולוגי‪,‬‬

                             ‫בהסתמך על אריסטו‪ ,‬לא על הפואטיקה שלו אלא על האתיקה‪.‬‬

‫לפי אריסטו בספרו האתיקה מהדורת ניקומאכוס‪ 3,‬לקומי יש שני גיבורים‪ :‬הליצן מכאן‬
                                     ‫ובעל האירוניה‪ ,‬המכונה בפי אריסטו זריז‪-‬הדעת‪ ,‬מכאן‪.‬‬

                                                        ‫לפנינו‪ ,‬אפוא‪ ,‬שני ניגודים בינאריים‪.‬‬

‫זריז הדעת‪ ,‬שמבעו אירוני והוא משמיע חידודים ‪ -‬עניינו האמת‪ .‬הליצן – שמבעו פרוע והוא‬
‫משמיע דברי הבל‪ ,‬גסויות‪ ,‬שטויות‪ ,‬עניינו השעשוע‪ .‬שתי דמויות או שני ניגודים בינאריים‬
‫אלה יוצרים את המתווה שממנו אנסה לגזור את שלוש הסוגות הקומיות הרווחות‪ :‬הסאטירה‪,‬‬

                        ‫הפארסה והקומדיה‪ ,‬ובהמשך את הכלים הרטוריים המשמשים אותם‪.‬‬

‫בעל האירוניה המכונה על ידי אריסטו "זריז דעת" משמיע חידודים לשמח את עצמו‪ .‬הוא‬
‫חומד לצון "בדרך נימוסית"‪ .‬ובמה מתייחדת זריזות הדעת שלו? "בנכונות להפוך בכל דבר‬
‫מכל צדדיו‪ ".‬לעומתו‪ ,‬הליצן‪ ,‬לדברי אריסטו‪ ,‬הוא עבד "לדעתו המבדחת‪ ,‬ואינו חס לא על‬
‫עצמו ולא על זולתו ואינו מחמיץ שום שעת כושר לעורר שחוק‪ ,‬ואומר הוא דברים שבעל‬
‫נפש יפה לא יעבירם על דל שפתיו‪ ,‬ולכמה מהם אפילו אוזן לא יטה"‪ .‬תארו לכם את ליאור‬

            ‫שליין כבעל האירוניה‪ ,‬ואת גורי אלפי כליצן שאינו חס על כבודו ובלבד שיצחיק‪.‬‬

‫בדבריו מאפיין אריסטו לא רק את שני הגיבורים הראשיים של הקומי‪ ,‬אלא גם שני קטבים‬
‫של הקומיות‪ :‬קוטב ההשתטות מכאן וקוטב השנינה מכאן‪ .‬ושניהם מציגים את המציאות על‬
‫פניה המורכבות בדרכם הייחודית‪ ,‬אך באופן המרחיק את הצופה מאשלייה מימטית‪ .‬שכן‬
‫האירוניה לא זו בלבד שהיא מפשיטה את המציאות מכל מלבושיה המסווים את האמת‪ ,‬אלא‬
‫כל כולה ערוכה לפוצץ את הבלון הנפוח של התודעה הכוזבת שאותו הפריחו בעלי העניין‬

‫‪1 Margaret A. Rose: Parody: Ancient, Modern, and Post-Modern Published‬‬
‫‪by: The Johns Hopkins University Press. 1994‬‬

‫‪2 John D. Jump: Burlesque (Critical Idiom); Amazon, 1972‬‬
                    ‫‪ 3‬אריסטו‪ ,‬אתיקה‪ ,‬מהדורת ניקומאכוס‪ ,‬עברית‪ :‬ג‪ .‬ליבס‪ ,‬ת"א וירושלים‪ ,‬שוקן‪.1986 ,‬‬
   68   69   70   71   72   73   74   75   76   77   78