Page 69 - תאטרון 40
P. 69

‫בית הבליעה‪ ,‬פסטיבל א‪-‬ז'אנר‪ ,‬תאטרון תמונע‪ .2015 ,‬צילום‪ :‬סיון צאלון‪ ,‬באדיבות טליה הופמן‬

‫אופני פעולה המהווים רה‪-‬טריטוריאליזציה יצירתית‪ ,‬גם על ידי מי שיכולים לעשות שימוש‬
‫מינורי בשפתם שלהם מתחושת שייכות עמוקה‪ .‬כהבחנתם של הממשיגים‪" :‬מעניינת גם‬
‫האפשרות לעשות בשפה שלך עצמך – בהנחה שהיא באמת ייחודית‪ ,‬שהיא באמת שפה‬
‫מאז'ורית‪ ,‬או שהיתה כזאת – שימוש מינורי‪ .‬להיות כמו זר בתוך השפה שלך עצמך"‪6.‬‬
‫תכונות נוספות של המינוריות הן היותה תמיד פוליטית‪ ,‬היות שמוקנה באמצעותה ערך פומבי‬
‫– המוצב אל מול המרחב המאז'ורי – שנקשר למערכות המארגנות באופן מיידי את הקיום‬
‫האינדיבידואלי (כמו הקשר בין יוזף ק' למערכת המשפט); וכן‪ ,‬יכולתה להקנות ערך‬
‫קולקטיבי לביטוי‪ ,‬היות שהיא מופקעת מן הבלעדיות של המספר וה‪ Auteur-‬רב‪-‬האמן‪,‬‬

                 ‫ומהווה מה שמכנים דלז וגואטרי "הבעה קולקטיבית" או "פעולה משותפת"‪.‬‬

‫אם נעביר רעיונות אלו לשדה התאטרון והמופע ולפעולות ודימויים שיוצרים את היחס בין‬
‫דמיוּן המרחב הריבוני לריכוז האתר המופעי‪ ,‬נוכל לזהות אופני פעולה שזורים זה בזה‪ :‬האחד‬
‫הוא דימויים מרחביים ומטריאליים לצורות הנראות של הריבונות או של הריבון‪ ,‬שמעניקים‬
‫הקשר חדש‪ ,‬וככה גם היסט; השני הוא הגשמה פיזית (‪ )embodiment‬של מעשים ודימויים‬
‫אזרחיים‪ ,‬שכוללת מהפכים זמניים ואפילו קרנבליסטיים של מערכי כוח קיימים‪ ,‬יצירת זירות‬
‫קהילתיות ואקטיביסטיות למי שאזרחותם ושייכותם להגדרה 'ישראלי' מעורערת או פעולות‬
‫של נטילת בעלות (‪ .)reclaiming‬ולמעשה‪ ,‬נוכל להסתפק בכך שההתמקמות המינורית‬
‫מתבטאת בהמצאה שמפגישה את האחד עם השני – מכליאה יחד לידי מרחב פעולה את‬

                                 ‫הדימוי ההשלכתי של המרחב הריבוני עם העמדה האזרחית‪.‬‬

               ‫‪ 6‬ז'יל דלז ופליקס גואטרי‪ ,‬קפקא‪ :‬לקראת ספרות מינורית (תל אביב‪ :‬רסלינג‪.61 ,)2005 ,‬‬

‫גיליון ‪ 40‬ת א ט ר ו ן ‪67 ‬‬
   64   65   66   67   68   69   70   71   72   73   74