Page 69 - תאטרון 40
P. 69
בית הבליעה ,פסטיבל א-ז'אנר ,תאטרון תמונע .2015 ,צילום :סיון צאלון ,באדיבות טליה הופמן
אופני פעולה המהווים רה-טריטוריאליזציה יצירתית ,גם על ידי מי שיכולים לעשות שימוש
מינורי בשפתם שלהם מתחושת שייכות עמוקה .כהבחנתם של הממשיגים" :מעניינת גם
האפשרות לעשות בשפה שלך עצמך – בהנחה שהיא באמת ייחודית ,שהיא באמת שפה
מאז'ורית ,או שהיתה כזאת – שימוש מינורי .להיות כמו זר בתוך השפה שלך עצמך"6.
תכונות נוספות של המינוריות הן היותה תמיד פוליטית ,היות שמוקנה באמצעותה ערך פומבי
– המוצב אל מול המרחב המאז'ורי – שנקשר למערכות המארגנות באופן מיידי את הקיום
האינדיבידואלי (כמו הקשר בין יוזף ק' למערכת המשפט); וכן ,יכולתה להקנות ערך
קולקטיבי לביטוי ,היות שהיא מופקעת מן הבלעדיות של המספר וה Auteur-רב-האמן,
ומהווה מה שמכנים דלז וגואטרי "הבעה קולקטיבית" או "פעולה משותפת".
אם נעביר רעיונות אלו לשדה התאטרון והמופע ולפעולות ודימויים שיוצרים את היחס בין
דמיוּן המרחב הריבוני לריכוז האתר המופעי ,נוכל לזהות אופני פעולה שזורים זה בזה :האחד
הוא דימויים מרחביים ומטריאליים לצורות הנראות של הריבונות או של הריבון ,שמעניקים
הקשר חדש ,וככה גם היסט; השני הוא הגשמה פיזית ( )embodimentשל מעשים ודימויים
אזרחיים ,שכוללת מהפכים זמניים ואפילו קרנבליסטיים של מערכי כוח קיימים ,יצירת זירות
קהילתיות ואקטיביסטיות למי שאזרחותם ושייכותם להגדרה 'ישראלי' מעורערת או פעולות
של נטילת בעלות ( .)reclaimingולמעשה ,נוכל להסתפק בכך שההתמקמות המינורית
מתבטאת בהמצאה שמפגישה את האחד עם השני – מכליאה יחד לידי מרחב פעולה את
הדימוי ההשלכתי של המרחב הריבוני עם העמדה האזרחית.
6ז'יל דלז ופליקס גואטרי ,קפקא :לקראת ספרות מינורית (תל אביב :רסלינג.61 ,)2005 ,
גיליון 40ת א ט ר ו ן 67 
