Page 68 - תאטרון 40

‫משתנות של התכוונות ונראות – עם השאלה ה ֵסיסמית‪ ,‬הטמפוראלית‪ ,‬היצירתית והמחקרית כאחת‪,‬‬
‫כיצד מופעל דמיון פוליטי שמביא לביטוי מופעי מרוכז של המקום המדינתי‪ .‬ובניסוח הממוקד‬
‫בפנומנולוגיה של המרחב‪ :‬כיצד הופך אתר מסוים למבנה תודעתי‪ ,‬המרכז את הרעיון המדינתי דרך‬

‫מניפולציה מופעית של תכונותיו הספציפיות של האתר?‬

‫אתר שבו מתקיימת פעולה מופעית‪ ,‬ובוודאי זו המתמודדת מפורשות עם שאלת ריכוזו של הרעיון‬
‫המדינתי‪ ,‬תמיד נדון לפער כפול שיסודו אונטולוגי‪ .‬הפער המתקיים בין "מקום קטן" לרעיון "המקום‬
‫הגדול" יכול להתגלגל אל הפער בין אתר המשולב במרחב המחיה כריכוזו הממשי של רעיון (כגון‬
‫מודל המחיה של קיבוץ)‪ ,‬לבין אתר מופע שהנו הגשמה ייצוגית‪ ,‬מטונימית וסימולטיבית‪ ,‬של דמיון‪.‬‬
‫למשל‪" ,‬קיבוץ" של קבוצת בית ריק (בו עסקתי בהקשר אחר)‪ ,‬שיצרה באזור ספר נטוש בירושלים‪,‬‬
‫שבו שכנה מתקופת היישוב חווה חקלאית‪ ,‬מקום קולקטיבי שתפקד במשך שלושה חודשים כמרחב‬
‫קהילתי ואמנותי‪" .‬קיבוץ" יוצר גרסה ייחודית למקום שגם מקיים את הפער בין קיבוץ כמודל מחיה‬
‫מוגשם לבין אידיאות של לאום‪ ,‬וגם את הפער בין מימוש המודל בקיבוצים ספציפיים לבין הביצוע‬
‫הפרפורמטיבי הייחודי שיצרה הקבוצה‪ 4.‬זהו רק הבסיס להפעלת פערים אלו במנעד אסתטי ופוליטי‬

‫מגוון‪.‬‬

‫אתמקד בקצרה במגמה עכשווית משמעותית‪ ,‬שמחויבת לשאלת ריכוזו של המרחב הנתון לשליטה‬
‫ריבונית באתר המופע‪ ,‬תוך תפעול יצירתי ורעיוני של דימוי מרחבי‪ ,‬דרך תכונותיו המוחשיות‬
‫וקישורו לאידיאולוגיה ומנגנונים של שליטה‪ .‬מגמה זו יוצרת או ממסגרת מחדש צורות נראות‬
‫ריבוניות‪ ,‬ובמקרה הישראלי אלו הן ארטיקולציות של מרחב השליטה העצמאי המוגדר כמדינת‬
‫הלאום היהודי‪ .‬מגמה זו יוצרת ערעור ביקורתי על חתירת הרעיון המדינתי לתכלית‪ ,‬ל‪ ,telos-‬של‬
‫הכללת הלאומיות היהודית‪-‬ישראלית ועל המעשים הנעשים בשמה‪ .‬מגמה זו מסמנת‪ ,‬או מסמנת‪-‬‬
‫מחדש‪ ,‬את הפוליטי בתחומיה המדומים של "אימננטיות טוטלית" – תחומיו של מעין כוח שואב‪,‬‬
‫שניזון במיוחד ממרחב הייצוג של סמלי כוח וסמכות‪ ,‬ומייצר זהות והזדהות גם במקום מרובד ורווי‬
‫ניגודים‪ 5.‬לצורך זה נראה לי רלוונטי לחזור לעיון יישומי במינוריות וההיעשות‪-‬מינורי‪ ,‬המוצעים על‬
‫ידי דלז וגואטרי באלף מישורים ובמיוחד בקפקא‪ :‬לקראת ספרות מינורית‪ .‬טקסט המפתח הזה‬
‫פורסם ב‪ ,1975-‬פרנס ציטוטים רבים וסב על מנגנון ספרותי שנקשר בעיקר לתשוקה המהפכנית‬
‫המורכבת של קפקא ברבע הראשון של המאה העשרים‪ .‬רעיון המינוריות נראה מתאים מתמיד‬

‫ליצירה שבה מדומיינת הישראליות כמרחב ריבוני‪ ,‬מעמדה מופעית אזרחית‪.‬‬

‫כעמדה שדרך אופני יישומה נותרת בתנועה של היעשות‪ ,‬של התהוות מתמדת‪ ,‬המינוריות‬
‫אינה מתארת זהות קבועה של קהילת מיעוט‪ ,‬ואינה בהכרח זהה לקבוצת מיעוטים מוחלשת או‬
‫מופלה‪ .‬נקודת המוצא המוכרת לדיון בה היא הדה‪-‬טריטוריאליזציה של השפה – חוויה של‬
‫אי‪-‬שייכות או אי‪-‬התאמה תרבותית ולשונית לשפה דומיננטית‪ ,‬המודגמת בחוסר האפשרות‬

‫של יהודי פראג לכתוב בגרמנית ובחוסר האפשרות שלא לכתוב‪ .‬התוצאה ממלכוד כזה היא‬

‫‪ 4‬להרחבה על "קיבוץ" וקבוצת בית ריק ראו מאמרי "תפנית השיבה הפרפורמטיבית" בכתב העת המקוון מעקף ‪9‬‬
‫(‪.)2014‬‬

‫‪ 5‬על המושג "אימננטיות טוטלית" (‪ ,)total immanence‬על הנסיגה לכוחה השואב של קבוצת שייכות‬
‫לאומית ועל הקריאה לסמן מחדש את הפוליטי ראו‪:‬‬

‫‪Philippe Lacoue-Labarthe and Jean-Luc Nancy, "The 'Retreat' of the Political", in Retreating‬‬
‫‪the Political, ed. Simon Sparks (London & NY: Routledge, 1997), 122-134.‬‬

‫‪  66‬ת א ט ר ו ן ‪ ‬גיליון ‪40‬‬