Page 70 - תאטרון 40
P. 70

‫לעתים אין קושי לזהות באופן מפורש ביותר את צורות ההכלאה (וברוח השעה‪ ,‬את הדימוי‬
‫המתבולל)‪ .‬למשל‪ ,‬ב"סוכת נצח" בפעולתה של קבוצת סלה‪-‬מנקה‪ ,‬לאה מאואס ודיאגו רוטמן‬
‫(שגם עליה לא ארחיב כאן) – אירוע אמנותי‪-‬פוליטי שבמרכזו הצבה המורכבת מפחון בדואי‬
‫שנרכש משבט הג'האלין ליד מעלה אדומים וסוכה כשרה‪ ,‬שתחילה הוצבה בסוכות תשע"ד‬
‫בחצר בית הנסן בירושלים‪ .‬הסוכה היהודו‪-‬בדואית נרכשה על ידי מוזיאון ישראל ומוצבת‬
‫כעת בתערוכה גוף ראשון רבים‪ .‬דוגמה נוספת לדימוי מוכלא היא הפעולה וההצבה "מסגד‬
‫הביטחון" של קבוצת זיק‪ ,‬שהועלתה בגרסות שונות בסטודיו הקבוצה ומיועדת למוזיאון תל‬
‫אביב (ב‪ .)2016-‬במרכזה רפליקה עצומה של מגדל הקריה‪ ,‬שניצב כידוע מול המוזיאון‪,‬‬
‫כשהוא מוכלא עם חלקו העליון של מסגד‪ .‬כמו השלב המוזיאלי של "סוכת נצח"‪ ,‬ובזיקה‬
‫מעניינת לתערוכה הפרפורמטיבית "אוסף לאומי" של תנועה ציבורית שבוצעה במוזיאון תל‬
‫אביב (ב‪ ,)2015-‬הדמיון הפוליטי לא רק מכליא בין דימוי של לאום לבין זהות מינורית‪ ,‬אלא‬
‫כורך אותם בשלושת המקרים במעמדו התרבותי ההגמוני של המוזיאון‪ ,‬בנוכחותו‬

                                                        ‫הארכיטקטונית ובמיקומו האורבאני‪.‬‬

‫לעמדה המרכזת את ריבונותו של המקום הגדול בדמות מגדל ביטחוניסטי אוסיף מתקן נוסף –‬
‫נוכחותו הסצנוגרפית אבל הממשית של מתקן הכליאה חולות בקציעות בהצגתו הראשונה של‬
‫"תאטרון מחוקק חולות"‪ ,‬יוזמה עצמאית של חן אלון יחד עם אבי מוגרבי וקבוצה מחויבת‬
‫ורב‪-‬לשונית של מבקשי מקלט מאריתריאה וסודאן וישראלים‪ 7.‬אירוע חד‪-‬פעמי זה הוצג‬
‫בשבת‪ ,‬בזמן שבו המתקן פתוח‪ ,‬ברחבה הסמוכה‪ .‬ההצגה כוללת סיטואציות יומיומיות‬
‫שמושפעות ישירות מחוק המסתננים והופכת בסופה לזירת דיון אזרחית ומשפטית ברוח‬
‫אוגוסטו בואל‪ ,‬המממשת את העיקרון המינורי של הבעה קולקטיבית‪ .‬במתכונת זו היא‬
‫ממשיכה לרוץ במקומות שונים‪ ,‬והתרחבות זו לאולמות ממוסדים חשובה להצלחתה ולכוחה‪.‬‬
‫בהתרחשותה הראשונה ותלויית המקום נוצר מצב מעניין במיוחד‪ ,‬שבו דווקא דימויו הנוכח‬
‫של האתר הקונקרטי אפשר הפעלה אינטנסיבית של דמיון פוליטי‪ .‬מבעד לפעולה התאטרונית‬
‫חולץ הכלא מן הפונקציה המיידית שלו ושימש מושא להשלכה – הוסב לצורה נטולת הפנים‬
‫של החוק המקנה סדר ללאום במרחב הריבוני‪ ,‬במחיר השררה וההפקרה של אלו הנמצאים‬
‫מחוץ לקבוצת השייכות‪ .‬כאשר המחצלת שנפרשה ברחבה על העפר הצחיח בין מאות‬
‫התגודדויות הפכה לזירת דיון‪ ,‬התחדדה עוד יותר ההכלאה התאטרונית או שמא המציאותית‬
‫לגמרי‪ :‬המרחב המאז'ורי הפך לזמן‪-‬מה לנוף של המעשה המינורי‪ .‬דימוי החוק‪ ,‬השואף‬
‫להאחדה דרך הגדרות סטטיות‪ ,‬נצפה מבעד לנטילת בעלות על פעולת החקיקה כהתהוות‪,‬‬

                                                                       ‫כתנועה של היעשות‪.‬‬

‫דוגמה מרחבית שונה היא האירוע בית הבליעה – ארוחת כבושים (של טליה הופמן‪ ,‬עפרי‬
‫עומר‪ ,‬איילת הלפרן‪ ,‬מיה אלרן וצוות גדול של מבצעות ומבצעים)‪ 8,‬שהועלה בתאטרון‬

‫‪ 7‬תאטרון מחוקק חולות‪ ,‬פרויקט משותף של היוצרים‪ :‬חן אלון ואבי מוגרבי; בימוי והנחיה‪ :‬חן אלון; שחקנים‪,‬‬
‫יוצרים‪-‬שותפים‪ :‬יונתן יוהאנס אסטיפאנוס‪ ,‬אוואט אשאבר טספאמיקל‪ ,‬דוויט צגאי‪ ,‬שחרית ירושלמי‪ ,‬נורלדין מוסא‪,‬‬

                        ‫איברא מנאן‪ ,‬גוויטום ברהנה מרוואט‪ ,‬ליאת שבתאי‪ ,‬רוני לבנון‪ ,‬דורון לב‪ ,‬רותם גולדנברג‪.‬‬

‫‪ 8‬מאת‪ :‬טליה הופמן‪ ,‬עפרי עומר‪ ,‬אילת הלפרן‪ ,‬מיה אלרן; בביצוע (ב‪ :)2015-‬נתן הלפרן‪ ,‬מירי קירמאיר‪,‬‬
‫דורית אבנט‪ ,‬מרינה גרצ'אניק‪ ,‬עינב רוזוליו‪ ,‬גלית קריידן‪ ,‬מיכל בן יהודה‪ ,‬כרמל בר‪ ,‬מיכל איגל‪ ,‬שאול‬

              ‫פרוינד‪ ,‬מאיה ארבל‪ ,‬לינוי אלבכר; כיבוש מזון‪ :‬חוות צוק המעדנייה ‪ -‬אסף שנער ותומר צוק‪.‬‬

                                 ‫‪  68‬ת א ט ר ו ן ‪ ‬גיליון ‪40‬‬
   65   66   67   68   69   70   71   72   73   74   75