Page 76 - תאטרון 40

‫תיקי דיין בין רמי ברוך ודרור קרן ביעקבי ולידנטל של חנוך לוין בקאמרי‪ ,‬בבימויו של‬
‫יוסף כרמון‪ 2003 ,‬צילום יח"ץ‬

‫*‬

‫ובאשר לקומדיה‪ ,‬היא מערבת את השנינה ואת השעשוע במידות המשתנות מקומדיה לקומדיה‪,‬‬
‫כאשר ייחודה בעלילה המכוונת להשבת הסדר הטוב על כנו‪ ,‬ובחתימת ההתרחשות באווירה של‬
‫פיוס‪ ,‬המתרחש כמעט תמיד בדרך נס‪ ,‬ובעצם משכנע את הצופה שאין הוא תולדה הכרחית של‬
‫הנסיבות‪ ,‬ובדרך זו גואל אותו מאשליותיו שנוצרו במהלך העלילה הבדיונית‪ .‬מבחינה זו קרוב סיומה‬
‫של הקומדיה לציניות של הפארסה הפורעת את כל הערכים‪ .‬ומצד שני‪ ,‬התבנית והרטוריקה‬

‫המוקפדות שלה‪ ,‬נסמכות על מבנה עומק לוגי‪ ,‬כמו זה של הסאטירה‪.‬‬

‫*‬

‫למותר להטעים כי הגישה המוצגת כאן מייחסת חשיבות שווה למילה ולדימוי החזותי‪ .‬כולם‬
‫סימנים המעבירים מידע שמצריך שימוש בצופן‪ .‬סימנים אלה יוצרים טקסטים‪ :‬תקשורתיים‪,‬‬
‫קולנועיים‪ ,‬מוסיקליים‪ ,‬דרמטיים‪ ,‬ובכולם אפשר למצוא תחבולות קומיות‪ .‬הדברים שנאמרו‬
‫כאן אינם מתייחסים ליחסי מחבר‪-‬טקסט‪ .‬לא "כוונות" המחבר הם במוקד הדיון בטקסטים‬
‫כאלה‪ ,‬אלא יחסי הקורא‪-‬טקסט‪ ,‬ועניינם באוריינות‪ ,‬כלומר‪ :‬בדרך שבה קוראים טקסטים‬
‫אלה‪ .‬אני מקווה שתיאור התבניות של הז'אנרים הקומיים יתרום לשיפור האוריינות של השיח‬

‫הקומי‪.‬‬

‫‪  74‬ת א ט ר ו ן ‪ ‬גיליון ‪40‬‬