Page 126 - gag 43
P. 126

‫אבל אני מקדים את המאוחר‪ ,‬ובכן‪,‬‬
                                                    ‫כיוון שבקריאה הראשונה ההיא‬
                                                    ‫התרכזתי במילים‪ ,‬ובפיענוחן‪ ,‬ותוכן‬
                                                    ‫הרומן ענק היריעה כמעט שלא נשאר‬
                                                    ‫בזיכרון – החלטתי לחזור ולקרוא אותו‬
                                                    ‫מחדש‪ ,‬שהרי מדובר בקלאסיקה‬
                                                    ‫עברית‪ ,‬ספר שעליו זכה ס' יזהר בפרס‬
                                                    ‫ישראל‪ .‬הספר מתחיל בתאריך עברי –‬
                                                    ‫יום ה" כ"ו באלול‪ ,‬ובהמשך מופיעים‬
                                                    ‫כל התאריכים העוקבים‪ ,‬ומייד ברור‬
                                                    ‫שהספר מתכוון להביא כרוניקה‬
                                                    ‫מפורטת של האירועים שהתרחשו‬
                                                    ‫באחד הקרבות העקובים מדם מימי‬
                                                    ‫מלחמת השחרור‪ ,‬הלא הוא הקרב על‬
                                                    ‫חרבת מחאז‪ ,‬קרבות שהתחוללו‬
                                                    ‫ב‪ .6.10.1948 – 30.9.1948‬הסופר‬
                                                    ‫איננו מזכיר את השם המפורש "חרבת‬
                                                    ‫מחאז"‪ ,‬אבל הציון שמדובר בגבעה‬
                                                    ‫‪ ,244‬אינו מותיר מקום לספק באשר‬
‫לאירועים אותם הוא מתאר באריכות ובפרוטרוט‪ .‬ובכן מדובר בקרבות שהתחוללו בין‬
‫חיילי הגדוד הראשון של חטיבת יפתח‪ ,‬שמפקדו היה מולה כהן‪ ,‬ובין כוח של לוחמים‬
‫ערבים מהר חברון בפיקוד וחימוש מצרי‪ ,‬כשבראשם מיודענו גמאל עבד אל נאצר‪,‬‬
‫שבאותם ימים היה בדרגת רב‪-‬סרן‪ .‬הנגב היה מנותק‪ ,‬וכיבוש חרבת מחאז בידי חיילי‬
‫צה"ל היה אמור למנוע מהכוחות המצריים להתקדם לכיוון שדה התעופה שליד‬
‫רוחמה‪ ,‬עורק הקשר היחיד שבין מרכז הארץ והנגב‪ .‬מפקד הגדוד היה אסף שמחוני‬
‫(לימים אלוף פיקוד הדרום‪ ,‬שנהרג בהתרסקות מטוס)‪ ,‬ומפקד הפלוגה היה יצחק חופי‬
‫(לימים אלוף וממלא מקום הרמטכ"ל)‪ .‬המספר עצמו איננו מופיע בשמו או בשם בדוי‪,‬‬
‫ולכל גיבורי הספר שמות בדויים (חוץ מפוצ'ו‪ ,‬הוא ישראל ויסלר‪ ,‬שכידוע‪ ,‬כתב‬
‫בעצמו ספר בשם "אני פחדן אני" על קרבות אלה; הוא מוזכר בימי צקלג מספר‬
‫פעמים‪ :‬עמ' ‪ .)955 ,954 ,953 ,767 ,766‬למג"ד קוראים בספר זה בשם שרוליק‪,‬‬
‫ולמ"פ קוראים צביקו‪ .‬דרגים יותר גבוהים אינם מופיעים בספר (המח"ט מוזכר בלי‬
‫שם בעמ' ‪ ,)592‬כי הקרבות נוהלו על ידי כיתות‪ ,‬והלוחמים הכירו את המפקדים‬
‫הזוטרים‪ :‬מפקדי כיתות‪ ,‬מפקדי מחלקות‪ ,‬מפקד הפלוגה‪ ,‬קצין מודיעין‪ ,‬מפקד היחידה‬

                                                          ‫מסייעת‪ ,‬התותחנים הבודדים וכד'‪.‬‬

‫מדוע "צקלג"? ובכן מי שהעניק למקום את השם הזה הוא הלוחם ברזילי‪ ,‬עוזרו של‬
‫מפקד הכיתה‪ ,‬צעיר מלא ידע כרימון בתנ"ך‪ ,‬בחי ובצומח של המדבר בטופוגרפיה‬
‫(יודע לקרוא מפה ולכוון את הרגמים והתותחנים למטרות הנכונות)‪ ,‬במהלך הכוכבים‬

                                  ‫ַּגג ‪ ‬גיליון ‪124 43‬‬
   121   122   123   124   125   126   127   128   129   130   131