Page 130 - gag 43
P. 130
ביותר בספר :הוא תמיד מתנדב למשימות המסוכנות ,מסור בלב ובנפש למטופליו,
ובהפסקות בין הפגזה לצליפות באים לידי ביטוי אהבותיו הגדולות :לילך חברתו הג'ינג'ית,
אותה הוא מעריץ (מחשבותיו של עמיחי על לילך חוזרות על עצמן מספר רב של פעמים
בספר בלי שום חידוש) ,והמוסיקה .הוא מזמזם יצירות קלאסיות משל מוצרט ,בטהובן ,באך.
פרשנים זיהו אותו בטעות עם יחיעם ויץ ,בן דודו האהוב של ס' יזהר ,אבל הזיהוי הזה
מופרך ,כי יחעם ויץ נהרג בליל הגשרים ב ,1946שנתיים לפני הקרבות על חרבת מחאז.
עמיחי בקיא מאוד ,כמו ברזילי ,בספרות (ובאמת השניים ,ולוחמים אחרים ,מזכירים יצירות
רבות" :אשרי הגפרור"" ,יום קיץ יום חום"" ,עיט עיט על הרייך" ,מוזכרים גאנדי,
טולסטוי ,א"ד גורדון ,הרומאנים "אנה קרנינה"" ,מלחמה ושלום"" ,הנפש הקסומה"" ,ז'אן
כריסטוף"" ,אנשי פאנפילוב") .ברזילי ,סגנו של גידי ,הוא אנציקלופדיה חיה :מכיר את החי
והצומח שסביבו בשמותיהם ,יודע את מהלכם של הכוכבים בשמיים ,בקיא מאוד
בהיסטוריה ,בארכיאולוגיה ובטופוגרפיה – הוא מנחה את התותחנים למטרות מדויקות .הוא
קבע ,כאמור שגבעה 244היא צקלג (ואחר כך חזר בו) .בקיא בספרות ובתנ"ך .גם הוא,
כמו עמיחי ,מתנדב לכל משימה קשה ומסוכנת ,ביניהן לצאת עם קובי החבלן לפזר מוקשים.
הוא הזהיר פעמיים את הרגמים כי עמדתם נמצאת בסכנת הפגזה ,ובאמת בשני קרבות
תכופים הראשונים טווחו לשם פצצות ,ורגמים נהרגו ונפצעו .הוא גם מזהיר את יאקוש,
מ"כ "הצעירים" שלא יתרוצץ בעת ההפגזה ,הלה איננו מקשיב לו ,נפגע ונהרג .קובי
החבלן הוא דמות חידתית .חבריו מעידים עליו שלא הספיק לישון במשך שישה לילות ,כי
בלילה היה יוצא עם עוזרים ומתנדבים לפזר מוקשים ,וביום הוא לא יכול היה לישון בשל
סערת הקרבות .הממונים עליו דורשים ממנו לחדול ,כי לא רואים בפיזור מוקשים תועלת
רבה (ובאמת רק משוריין אויב אחד עלה על מוקש – עמ' ,)631אבל הוא מתעקש להמשיך,
ואפילו מסתכן ללא צורך כשהוא מתרחק מחבריו כדי להקשיב לאויב .בסופו של דבר הוא
נופל מרוב עייפות על מוקש ונהרג .עליו מסופר שכתב שירים ויומן בפנקס שהיה תחוב
בכיס חולצתו .ואמנם היה על גבעה זאת חבלן בשם יוסף שקדי ,ועל פי דמותו עוצבה
דמותו של קובי .מסתבר שגם נחום כתב יומן ,וזה אולי יכול לרמוז שכך נהג גם ס' יזהר
עצמו – אחרת איך הוא הצליח לתאר בפרוטרוט כזה את מה שהתרחש בגבעה ?244
***
שני הפציפיסטים שבין הלוחמים הם עודד ,המשמש כרץ והפיאטיסט בלית ברירה,
ובני .עודד הצעיר מאוד הוא בן כפרו של גידי .הוא הלוחם שמוצא את גופתו ערופת
הראש של אורי הסמל ,גופה שהופקרה על הגבעה בבריחה הראשונה .בקרב העקוב
מדם מסתבר לו שהוא הרג את אחד מחיילי האויב ,והוא חש שהמעשה הזה משנה את
אישיותו .הוא יודע שבמלחמה הזאת אנחנו צודקים ,אבל למה בכלל צריך להילחם?
הרי הקרב הצודק ביותר מוביל לרצח .האם רעיון יכול להיות חשוב מחיי אדם? אין
טעם לדבר על מולדת ,צדק ,חירות – אם אלה מחייבים הרג .אמת שהורגים למענה –
ַּגג גיליון 128 43
