Page 127 - gag 43

‫בשמיים‪ ,‬בספרות ובמוסיקה‪.‬‬
‫הוא קובע שהגבעה הזאת היא‬
‫צקלג המקראית‪ ,‬יישובו של‬
‫דויד‪ ,‬כמתואר בשמואל א' ל'‬
‫(עמ' ‪ .)26‬כעבור זמן הוא‬
‫מודה שטעה (עמ' ‪,165 ,32‬‬
‫‪ ,)749 ,295-293‬אבל זה כבר‬
‫לא מועיל – כל הדרגים מכנים‬

‫את הגבעה – צקלג‪.‬‬

‫כיתתו של גידי (מתוגברת –‬

‫‪ 14‬לוחמים במרחב הקדמי‪ ,‬ו ‪8‬‬

‫לוחמים – באחורי) עולים אל‬

‫הגבעה לאחר שגירשו את‬

‫הפלחים שהתגוררו שם‬

‫בבקתות‪ ,‬והם לא מפסיקים‬

‫לקטר‪ :‬הם השתתפו בקרבות‬

‫רבים ‪ -‬במלכיה‪ ,‬בזרעין‪,‬‬

‫נגבה‪ ,‬נירים‪ ,‬יד מרדכי‪ ,‬מגיעה‬

‫להם חופשה‪ .‬הם מקווים שמהר‬

‫יחליפו אותם‪ ,‬הם אינם מבינים‬

‫מדוע צריך להגן על הגבעה‬

‫הזאת‪ ,‬ואין להם מושג איזה‬

‫ס' יזהר בנעוריו – דיוקן על פי צילום‪ :‬ח‪ .‬נגיד‬ ‫גיהינום מחכה להם שם‪ .‬גידי‬
‫המ"כ פוקד עליהם לחפור‬

‫שוחות‪ ,‬אבל הגבעה טרשית‪,‬‬

‫ובאתי החפירה הצבאיים לא ניתן לחפור (והמספר חוזר פעמים רבות על תיאור קשיי‬

‫החפירה)‪ .‬מסתבר שלא רק מכושים חסרים – אין להם גם מה לאכול‪ ,‬וצריכים‬

‫להסתפק במציות ובמיץ מקופסאות שימורים (בהמשך מתוארות כל הארוחות לפרטי‬

‫פרטים – מי הביא‪ ,‬מה הביא‪ ,‬מה נשפך‪ ,‬איזה פתק צירפו הבנות מהמשלט המרכזי ‪-‬‬

‫"משלט העץ" ‪ -‬וכו' וכו')‪ .‬עסק גדול הוא העישון המתואר לפרטיו במאות אזכורים‬

‫(!)‪ ,‬איך מציתים את הסיגריה‪ ,‬איך מסתירים אותה בכף היד‪ ,‬איך משנוררים סיגריות‬

‫וכו' וכו'; הרי דוגמה‪" :‬לתת לך סיגריה?‪...‬כן‪ ,‬תן‪ .‬למה לך סיגריה? – חדל בחייך! תן‪,‬‬

‫מתחנן הראשון‪ – .‬מה‪ ,‬מדוע מגיע לך? מושך הלה את התענוג – הו‪ ,‬באמת חדל!‬

‫למה? אני חייב לך? הבטחתי לך? – נמאסת‪ ,‬תן כבר! אם נמאסתי‪ ,‬מה נטפלת? – אתה‬

‫נותן או לא? – לפחות בקש יפה!‪ ...‬אתה נותן? – מה תיתן לי אם אתן?" (עמ' ‪.)707‬‬

‫יש תחושה שהסופר רשם כל פרט‪ ,‬וחש מחויבות לתאר דברים אפילו חוזרים על‬

‫עצמם עשרות פעמים‪ ,‬כמו למשל‪ ,‬התקווה של הלוחמים שיחליפו אותם‪ ,‬איך כל אחד‬

‫ַּגג ‪ ‬גיליון ‪125 43‬‬