Page 121 - gag 43
P. 121
ָּק ֵרב ,לקראת "ימים אחרונים" ,שהם כותרתו של הפרק האחרון של הגבירה .החורבן
המאיים מעלה את הקריאה הקולנית ל"מנהיג" ,ל"איש מורם מעם וכביר כוח שיבוא
ויציל" .גם קריאה זו מוצגת כגרוטסקה מאיימת ומחרידה ולא כ"פיתרון" כלשהו.
הגורם המיתולוגי ,בו עשיר הגבירה עד מאוד ,אינו שעשוע אינטלקטואלי בלבד,
"חגיגה למבקרים" ,אלא צומח מגוף היצירה ומתממש בתוכה.
עתליה המקראית ו"האם הגדולה" ,המיתולוגית ,מציגות את הקרע מהאם האמתית,
את ההוויה הישראלית כתחליף" .קסנדרה" מבשרת חורבן אפוקליפטי המתממש בידי
"מלאכי החבלה" השחורים ,רוכבי האופנועים ,נושאי בשורת האלימות של "האיש
החזק" .אבל בפנייה אל המיתוס יש גם השתמעות בכיוון אחר ,ויש בה רמז לתפיסתו
של אורפז את "הדמות המרכזית" שבספרות המודרנית כ"צליין חילוני" ,לאמור ,כמי
שאיבד את אמונתו הדתית והוא מחפש דרך אל הוויה של קדושה מחוץ לתחומי הדת
והאמונה .איזי אורנן אכן מעוצב כ"צליין חילוני"" ,יורד רגל" ,כפי שהדבר מנוסח
ב"הגבירה" ,וההוויה רווית המיתוסים מדגישה היטב את "ההיעדר" הגדול שבהוויה
המבוקשת ,רווית קדושה .הוויתו של איזי כצליין חילוני מסבירה אפוא את הוויתו
המיוסרת ,הברנרית ,אפשר לומר ,בעולם מתפורר ,מתפרק מערכיו.
ד
יואב אינו "צליין חילוני" ואין הוא "דמות ברנרית" ,על-אף היותו מתאבד .הדבר
הוברר כבר בהגבירה אבל בהעלם הוא מגיע לביטוי מלא .הוא אינו מיואש מכול
וכול ,הוא אחוז בחילה .איזי ,לדעתו של יואב ,מלא "ייאוש אמתי ,מלא מרץ ,חי
מאוד" ,כי "ייאוש ממלא ,בחילה מרוקנת" .המוטו שבראש בית לאדם אחד ,על-פי
פוקנר" ,בין סבל ולא כלום אני בוחר בסבל" ,ואילו יואב ,שחי בלא כלום ,בוחר גם
למות בלא כלום.
העלם אמור להאיר את המציאות שבהגבירה מנקודת ראות נוספת ,נקודת ראותו של
יואב .בכך מוארת ומתפרשת פירוש נוסף גם דמותו של איזי אורנן ,וגם עתליה מוצגת
באור חדש .תפיסתו של העלם כסיפורו של דור שיש לו הכול ואינו חפץ במאומה,
וכל שאיפתו היא בנהנתנות הדוניסטית ובבילויים של הזמן והכסף העומדים לרשותו
בשפע ,היא תפיסה חלקית .יואב אינו דמות מייצגת ,וסיפורו אינו מסמל דבר .הוא
עמוס במשא אישי כבד ובעייתי ,שלובש בסיפור שתי פנים ,אישי ופסיכולוגי מחד,
והיסטורי-חברתי מאידך גיסא .בהווייתו האינדיווידואלית הייחודית והקיצונית הוא אכן
מאיר את פני הדור ואת התקופה על בעיותיה ,אבל לא בדרך של ייצוג וסימול כי אם
בדרך של חריגה ושונות .כמסופר בבית לאדם אחד עבר יואב משהו מעין ילדות
קשה ,בבדידות ובניכור באווירה הקרה והעקרה שבבית הוריו ,וגדל בצל החוויה
הנוראה של מות אחיו ,מוות חסר פשר .חוויות אלה מתבטאות באישיותו בעכבות
שונות ,בתחום המיני ,בתחושה הקשה של ריקות ובחילה .הבטלה שלו היא ביטוי
ַּגג גיליון 119 43
