Page 79 - גג 47 16במאי
P. 79
בעמדת הפיכחון הזו ,אשר העצב הוא חלק בלתי-נפרד ממנה ,משתלב כל העת קולו של המספר הכול
יודע" :הוא חשב כי הוא מחוסן .יש עוצמה רבה בתעורת ערגונות .יסוד של עצמה משתחרר .משתולל.
הוא יודע זאת" )" .(167תעורת הערגונות" ,היינו ,התעוררות הערגה המסתיימת בלא כלום ,היא
כאמור העמדה אשר הייתה מיוחסת בביקורת לאישה 28,והנה כאן לפנינו ,במאזן הכוחות החדש
המתחולל בין המינים בנובלה זו ,הגבר הוא זה הניצב בעמדת "הנעזב מאחור .זה אשר מוצה ,אשר
שוב אין לך עניין ,סבלנות אליו ] [...כשאתה סר הלאה הן השארת שם חלק מעצמך .אולי את מיטבך'
] [...מה עושה אז הנעזב מאחור ,הקופה המפוצחת ,זה שמעדיפים עתה אחר על פניו .כל סגולותיו
בעיניו ארסנל מיושן ,שאיבד כוחו ,עתה כשקסמו בעיניים היקרות לו סר .מה הוא עושה?" ).(84
לייפציג מעיד על עצמו כי "עלי נגזר להיות המנוצח .תמיד .ואפילו ידי על העליונה ,לכאורה".(82) .
אמירה זו מהווה דוגמה מצוינת לחילוף המגדרי המתחולל בטקסט של כהנא-כרמון :הגבר ,ולא
האישה ,הוא החש כניעות ,הוא המנוצח-ה"מפוצח" ,הוא זה שמפתח תלות באישה לשם הענקת
משמעות לקיומו .ואילו האישה ,לעומתו ,איתנה כצוק ,אינה מוותרת על האידיאלים שלה למענו" :ונדי
– תמיד עושה .את הדבר הנכון .יודעת בחוש .מאין יודעת היא .ואני ,תמיד מגשש באפילה ] [...מבקש
לדעת מה עלי לעשות ] [...מהו הדבר לעשותו .מאין יבוא עזרי" ).(180
"פגישת ההיקסמות" ו"נקודת העיוורון" הביקורתי -מחקרי
לטענה כי ביצירתה של כהנא-כרמון ,יחסי הכוח בין המינים מתבטאים בראש ובראשונה בכך שהאישה
היא המשתוקקת למפגש עם גבר ,ולו לרגע היקסמותי אחד שיאציל עליה הגבר ,רגע שיעניק
משמעות קיומית לחייה או לנישואיה המשמימים ,אחראים שניים :הביקורת הגברית שבראה את
הקונספציה בדבר הדמות הנשית "המוקסמת ,והמחברת ,עמליה כהנא-כרמון עצמה .הביקורת
הפטריארכית והמחקר של שנות השישים והשבעים של המאה הקודמת מגדרו את האישה ואת הגבר
המתוארים ביצירתה של כהנא-כרמון בתפקידים המסורתיים בתרבות המערבית באמצעות מספר
תבניות מרכזיות .מקובל היה לטעון שבסיפוריה הקצרים של עמליה כהנא-כרמון מופיע דגם הרומאנסה
השבורה לפיו האישה-הנסיכה מוצאת את עצמה בבית כלא ,בעקבות נישואיה לאביר-הגבר ,השובה
אותה בשביו .מוטיב השבי ,טענה הביקורת ,ממחיש את חוסר האונים של האישה החיה בעולם
ששולטים בו גברים ומדגיש את הבידוד של האישה בנישואיה ,בידוד הגורם לכך שתפנים את
הסטריאוטיפים השליליים של העולם הגברי ותחדל להאמין ביכולתה ובעצמה 29.בעיקר ,הצביעה
הביקורת על תבנית "פגישת ההיקסמות" ,תבנית שהפכה לסימן ההיכר המובהק של יחסי הכוח בין
הגבר והאישה :האישה הסובלת בנישואיה המשמימים-הממיתים ,משתוקקת לגבר זר שיקסים אותה,
ויגאל אותה מייסוריה.
28עמנואל ברמן ,מאבות הביקורת הקנונית על יצירת כהנא-כרמון ,קבע כי המוטיב שמופיע בכל כתביה של עמליה
כהנא-כרמון מראשיתם הוא מוטיב ההשתוקקות של האישה להיות נעקדת; ברמן" ,ערגון העקידה".
29כך ,ניצה קרן מציינת בספרה כיריעה ביד הרוקמת כי תמונת השבי של הגיבורה הכלואה בנישואיה היא תימת יסוד
ביצירתה של כהנא-כרמון ,וכי לאישה אין דרך לחרוג מהמסגרת המגבילה והכובלת של היומיום המחניק ,אלא על ידי
שני נתיבי מילוט :פגישת היקסמות רגעית ,או בריחה למחוזות הטירוף .ואמנם ,מוטיבים של טירוף ,שיתוק ,מחלה
וקיפאון ,מופיעים בסיפורים כסמלים הקשורים למצב השבי והכליאה ,ולפוזיציה של האישה כנעדרת יכולת לפעול או
להימלט ממצבה; ניצה קרן ,כיריעה ביד הרוקמת :נשים כותבות והטקסט ההגמוני )רמת גן :אוניברסיטת בר-אילן,
.(2000
ַּגג גיליון 77 47