Page 81 - גג 47 16במאי
P. 81
רות נצר
היעלמות היסוד הנשי – ושיבתו
כתהליך פיצוי של השבת המודחק הנשי ,מתרחש בתרבות
המערבית מראשית המאה ה 20-מסע לגאולת הנשי מעומקי הלא-מודע
ֵרא ִׁשית ַה ָ ּדם ֲא ָד ָמה ִא ּ ָׁשה
ְּב ֵרא ִׁשית ַא ֲה ָבה ָה ְי ָתה ְיה ָוה
ְּב ֵרא ִׁשית ָה ְי ָתה ֱא ֹל ִהים ִא ּ ָׁשה
ְּב ֵרא ִׁשית ָה ִיי ִתי ִא ּ ָׁשה.
רות נצר
היעלמות היסוד הנשי ושיבתו הם מוטיב ששב וחוזר בתרבות ,כמו בסיפור חטיפת
פרספונה לשאול ושיבתה ,כמו בסיפור על תרדמת היפהפייה ויקיצתה .וריאציה על מוטיב
זה מופיעה באגדה על אישה בעלת שערות זהב ,שסירבה לרצונו של גבר והוא רצח
וקבר אותה .שערה של האישה צמח מהקרקע וכיסה את קברה בשדה קנים זהובים .רועים
כרתו את הקנים ,התקינו מהם חלילים וניגנו בהם ,והחלילים שרו וסיפרו על האישה
שנרצחה ושטמונה שם .לא ניתן אפוא להכחיש את הנשיות בנפש; היא שבה ומספרת
לתרבות המערבית את ערכה וחושפת את הפשע שהעולם הגברי ביצע בה ובנשים.
מתחילת המאה העשרים מתרחש בלא-מודע הקולקטיבי בתרבות המערבית ,כתגובת נגד
להדרת הנשי ,תהליך פיצוי של השבת המודחק הנשי .וכך בתהליך האינדיבידואציה
האישי והקולקטיבי מתרחש מסע לגאולת הנשי מעומקי הלא-מודע .פסיכואנליטיקאיות
פמיניסטיות )ל ּוס איריגארי ,הלן סיקסו ,ג'וליה קריסטבה( יצרו מתוך הקשבה לעצמן
תפיסות חדשות על נשיות ,על הטבע הנשי ,על הלא-מודע הנשי ועל הכתיבה הנשית.
סיקסו כותבת" :אנחנו עוד נראה להם את כ ּוס יין הקודש שלנו!" )].(113 :2006 [1975
גם סופרים גברים מדגימים בספרות המאה העשרים הערצה לאישה .גרסיה מארקס מבסס
את ספרו 'מאה שנים של בדידות' על שתי נשים מטריארכליות עוצמתיות ) .(1972בכל
ספריו של ז'וז'ה סאראמאגו יש לאישה אפיון נפלא כאישה חזקה בעלת יושרה פנימית,
אינטואיציה ,כוח מוסרי ,אומץ ,נאמנות ,חוכמה ורגישות אנושית.
יהודה עמיחי כותב" :כל אשה אוהבת היא כמו שרה אמנו ,אורבת מאחורי הדלת [...] /
כל אשה אוהבת היא רחל ולאה המחליפות ביניהן גוף ונפש /זמנים ושמלות ] / [...ופני
כל אשה אוהבת כפני הלבנה בחודש / ,וכל אשה אוהבת היא כמו רבקה ליד הבאר
שאומרת' / ,שתה וגם לגמליך' .אבל רבקה בימינו אומרת' / :המגבות הן במגירה
העליונה בארון הלבן'" ) .(98 :1998עמיחי מראה כמה קשה לגבר לקבל את נטישת
האישה את תפקידה המיתי.
ַּגג גיליון 79 47
