Page 104 - gag 42
P. 104
" ִה ִגי ַׁע ַׁה ְז ָמן ְל ַׁס ֵּדר ֶאת ַׁה ְמ ֵּגרֹות – ְ /ת ִח ָלה ְלרֹו ֵּקן ֶאת ַׁה ְת ֻּכ ָלה ְ /ל ַׁפ ֵּזר ֶאת ַׁה ְד ִחיסות ָה ֲא ֻּי ָמה /
ַׁא ַׁחר ָכ ְך ְל ַׁנקֹות ֶאת ָה ָא ָבק ֶש ָד ַׁבק ְב ִפנֹות ַׁהתֹו ָד ָעהְ /ל ַׁל ֵּטש ַׁעד ַׁדק ֶאת ַׁמ ְח ְשבֹות ַׁה ְס ָרק
ו ְל ַׁקְר ֵּצף ֶאת ָה ַׁר ֲעיֹונֹותְ -ל ַׁב ָט ָלה ְ -- //ל ַׁמ ֵּיןֶ :ע ְליֹו ִנים ָל ֶע ְליֹו ִניםַׁ ,ת ְחתֹו ִנים ַׁל ַׁת ְחתֹו ִנים ָמה ֶש ְל ָי ִמין
– ָל ֵּתת ַׁל ָי ִמין ָ /מה ֶש ִל ְש ֹמאל – ְל ַׁה ֲע ִניק ַׁל ְש ֹמאל [איזה דימוי נפלא של סידור תחתונים
במגרות כאקט פוליטי!] ו ְל ַׁא ֵּפס ֶאת ַׁה ֹכל ַׁעל ִציר ָה ַׁא ִין ַׁה ָגדֹול ְ ----ל ַׁנ ֵּפץ ֶאת ַׁה ַׁמְר ָאה ַׁה ַׁמ ִבי ָטה
ְב ַׁפְרצוף ֶשל ַׁח ָיה ְ /ל ַׁנ ֵּפץ ֶאת ַׁה ַׁמְר ָאה ַׁה ַׁמ ִבי ָטה ְב ַׁפְרצוף ֶשל ֵּפ ָיה" [אנטינומיה השאובה מן
הפולקלור והמעשייה הביניימיים :האישה כ"חיה" ,גלגול הדמוני ,הכימרי ,היצרי ,הבהמי
והרע ,לעומת האישה כ"פיה" ,היצור היפה ,המכונף והבתולי ,הזכור לנו מחלום ליל קיץ
ַׁ /כדור ֶאת ְל ַׁכ ְד ֵּרר "ְָכו ְָךאז בניגוד לזו של פיטר ברוק]... של מנדלסון, בפרשנותו הרומנטית
ְל ָכאֹוס ַׁה ֹכל ְל ַׁעְר ֵּבב ֶאת ָה ֲע ָצמֹות ַׁה ְי ֵּבשֹות ַׁ /א ַׁחר /ו ְל ַׁה ֲחיֹות / ָהאֹור ְל ֶפ ֶלא ַׁה ְתשו ָקה
ַׁב ְשאֹול //ו ְל ַׁא ֵּפס ַׁ //על ִציר ָה ַׁא ִין ַׁה ָגדֹול" (עמ' .)78-9
*
ב" ִהיא ְת ַׁג ֵּדל ִצ ָפ ְר ַׁנ ִיםִ ,היא ַׁת ְצ ִמי ַׁח ְפ ָרסֹות" (עמ' )76מופיע תהליך הקוסמולוגיה
המהופכת ,הנשית ,בבוטות חתרנית ,פרובוקטיבית הרבה יותר .לאורך השיר האישה
בוראת לה יקום מקביל ,המושתת שלב אחר שלב על פרשת הבריאה במקרא ,רק
שבמסגרתו האישה מופיעה כמפלץ שכמו נדלה מסיפור קומיקס על גיבור-על דמוי
דינוזאור קדמון שיבעט בכל המוסכמות (" ִהיא ְת ַׁג ֵּדל ִצ ָפ ְר ַׁנ ִיםִ ,היא ַׁת ְצ ִמי ַׁח ְפ ָרסֹות
ְו ִני ִבים ֲא ֻּר ִכים ַׁ /על ִב ְט ָנה ָת ֵּגן ְב ִש ְריֹון ַׁק ְש ַׁק ִשים ַׁ /על ַׁג ָבה – ְבקֹו ֵּצי ַׁד ְר ָב ִניםְ /ו ִת ְש ַׁעט/
ְו ִת ְש ַׁאג ִ /ת ְש ַׁכח ֶאת ָכל ַׁה ִנימו ִסים" תעבוד אליליםְ " ,ו ֶאת ָה ֱא ֹל ִהים ָה ֶא ָחד ַׁת ֲה ֹפ ְך
ְל ִא ָשה" .ואותה סמכות אלוקית נשית לא תיצור באורח אירוני אישה מן הצלע
הגברית ,אלא תיברא ממנו .ובעולם סוליפסיסטי זה של בדידות נשית מזהרת ,האישה
תכתיב את הכללים :כשם שבתנ"ך ריבונו של עולם בורא את האישה מצלע אדם
להיות לעזר כנגדו ,הרי שביקום הרוזנפלדי האישה האלוקית " ְת ַׁב ֵּקש ַׁל ֲעשֹות ָלה ִאיש
ֶ /ש ִי ְח ֶיה ִע ָמה ִ /ל ְהיֹות ָלה ְל ֵּע ֶזר ְ /ו ֹלא ִי ְה ֶיה ְכ ֶנ ְג ָדה" [ההדגשה שלי .ג.קְ " //].ו ִי ְטעו ַׁגן
ֵּע ֶדן ִמ ֶק ֶדם ָ /ל ַׁא ֲה ָבה " (עמ' . .)76ברכה רוזנפלד לא רק מעניקה לנו פנטזיה על גן
עדן נצחי של העדר קונפליקטים ואהבה ,אלא שהיא במודע מסרסת את הכתובים,
שהרי במשתמע ביטול הגירוש מגן העדן בזכות האישה בשיר יוצר סוגסטיה על דרך
השלילה ,שמי שחולל את הגירוש בגירסה "הקאנונית" ,המקראית ,הוא אדם ,והרי
קשה להתכחש לגירסה דינקותא לפיה האישה במקרא היא שפיתתה את הגבר,
והברית הבלתי קדושה שלה עם הנחש ,היא ,היא הסיבה לנידוי מעדן ולכל הרעות
החולות שנבעו מכך .ובין שני השירים הללו ממוקם שיר ,שכוחו ,וכוחה של זו
"המככבת בו" ,במה שלא נאמר ,בפערים ,וגם במה שנאמר על הלא נאמר ,בשיר
ָב ְך
ָכלוא / ַׁה ִפיצוץ ַׁזִ/יְ /תבתֹ/ו ְ ְךכמָֹהוִריַׁג ְקר ִ"עין// ְמ ֻּב ַׁק ַׁעת ְכמֹו "מבוקעת" שבעמ' ַׁ :77ע ְכ ָשו ַׁא ְת
ַׁר ַׁעש ַׁ /א ִדיר ַׁ /רק ַׁא ְת יֹו ַׁד ַׁעת ֶ /ש ַׁה ְש ִתי ָקה ִהיא
גיליון ַּ 42גג 102 
