Page 117 - תאטרון 37

‫ב"מחזות הרפאים" שלו‪ ,‬ובהקשר לנושא העוני – ויתור מודע‪ ,‬עקבי ומכוון להעדפת האיכות על‬
‫פני הכמות‪ ,‬כפי שהדברים באים לביטוי הן בגווני העוני והן באמצעי ההבעה הבימתיים‪.‬‬

‫בפיסת חד‪-‬שיח ]‪ [1979‬הדובר עומד מחוץ למרכז בעומק הבימה משמאל הקהל‪ ,‬שער לבן‪,‬‬
‫כותונת לילה לבנה‪ ,‬גרביים לבנים‪ .‬שני מטרים לשמאלו‪ ,‬על אותו משטח‪ ,‬באותו גובה‪ ,‬מנורה‬
‫רגילה‪ ,‬אהיל‪ -‬כדור לבן בגודל גולגולת‪ ,‬מואר עמומות‪ .‬בקושי נראה‪ ,‬קיצוני מימין‪ ,‬על אותו‬
‫משטח‪ ,‬מרגלות דרגש‪ .‬הטקסט‪ ,‬חלקו זיכרונות‪ ,‬חלקו הוראות בימוי‪ ,‬מסתיים בהתמקדות במה‬
‫שחשוב לדובר‪" :‬שלושים אלף לילות של רפאים מעבר‪ .‬מעבר לאותו מעבר השחור‪ .‬אור‬
‫רפאים‪ .‬לילות רפאים‪ .‬חדרי רפאים‪ .‬קברי רפאים‪ .‬אהובי‪ ...‬הוא כמעט אמר אהובי רפאים‪.‬‬
‫מחכה לתנוח על משכבה בשלום‪ .‬עומד שם בוהה מעבר באותו צעיף שחור שפתיים רוטטות‬
‫לכלל מלים חצי נשמעות‪ .‬טיפול בעניינים אחרים‪ .‬לנסות טיפול בעניינים אחרים‪ .‬עד ששומע‪-‬‬
‫למחצה שאין עניינים אחרים‪ .‬מעולם לא היו עניינים אחרים‪ .‬מעולם לא שני עניינים‪ .‬לעולם אך‬
‫ורק העניין האחד‪ .‬המת והנעלם‪ .‬המתים והנעלמים‪ .‬מהמילה לך‪ .‬המילה כלך לך‪ .‬כפי שהאור‬
‫נעלם והולך עכשיו‪ .‬מתחיל להעלם וללכת‪ .‬בחדר‪ .‬איפה עוד? לא מורגש מצידו הבוהה מעבר‪.‬‬
‫הכדור לבדו‪ .‬לא האחר‪ .‬שאין להסבירו‪ .‬שמשומקום‪ .‬מכל הצדדים שומקום‪ .‬הכדור לבדו‪ .‬לבדו‬
‫נעלם‪ ".‬אם יש בהתמקדות התיאטרונית במוות משהו מן העוני‪ ,‬הרי זה מחזה עני‪ .‬אם היכולת‬

‫לבטא זאת היא העיקר‪ ,‬המחזה עשיר מופלג‪.‬‬

‫בנדנד ]‪ [1981‬הבמה היא כיסא נדנדה‪ ,‬עליו תסיים את חייה הדמות הנשית‪ ,‬בגלימת ערב גבוהת‬
‫צווארון מתחרה שחורה‪ .‬שרוולים ארוכים‪ .‬שנצים שחורים שינצנצו בעת הנדנוד‪ .‬כיסוי ראש‬
‫נואל ובלתי הולם‪ .‬מוטה הצידה‪ ,‬עם קישוטים אקסטרווגנטים קולטי אור בעת הנדנוד‪ .‬הכסא‪:‬‬
‫עץ חיוור ממורט היטב עד ברק בעת הנדנוד‪ .‬מדרך רגל‪ .‬משענת גב ישרה‪ .‬זרועות מעוגלות‬

‫פנימה‪ ,‬רומזות על חיבוק‪.‬‬

‫באלתור באוהיו )‪ (1981‬הבמה היא בעצם שולחן ובהוראות‪ :‬אור על שולחן לא מעובד פשוט‪,‬‬
‫לבן‪ .‬כ‪ 8'X4' -‬באמצע הבימה‪ .‬יתר הבימה בחושך‪ .‬שני כסאות ללא משענת‪ ,‬לא מעובדים‪,‬‬
‫לבנים‪ ,‬פשוטים‪ .‬דומים ככל האפשר בהופעתם‪ ,‬מ' יושב ליד השולחן פונה קדימה סמוך לקצה‬
‫הארוך מימין הקהל‪ .‬ראש רכון נשען על יד ימין‪ .‬פנים מוסתרות‪ .‬יד שמאל על השולחן‪ .‬מעיל‬
‫שחור ארוך‪ .‬שער לבן ארוך‪ .‬ק' יושב ליד השולחן בצדודית במרכז הקצה הקצר מימין הקהל‪.‬‬
‫ראש רכון נשען על יד ימין‪ .‬יד שמאל על השולחן‪ .‬ספר על השולחן לפניו‪ ,‬פתוח בדפים‬
‫האחרונים‪ .‬מעיל שחור ארוך‪ .‬שער לבן ארוך‪ .‬כובע שחור רחב‪-‬תיתורת במרכז השולחן‪ .‬נראה‬

‫ששתי הדמויות הן בעצם אותה אחת‪.‬‬

‫נשימה ]‪ [1969‬היא ככל הנראה המחזה הקצר ביותר שנכתב אי‪-‬פעם‪ ,‬העני ביותר בזמן‪ ,‬אם‬
‫נרצה‪ ,‬והנה הטקסט במלואו‪:‬‬

‫מסך‪.‬‬

‫‪ .1‬אור קלוש על במה מרובבת כל מיני אשפה‪ .‬שמור כחמש שניות‪.‬‬

‫‪ ‬גיליון ‪37‬‬ ‫‪ 116‬‬