Page 113 - תאטרון 37
P. 113
בתכשיטים .הלנה היא הדמות היחידה שבגדיה לא התבלו כבגדיהן של כל שאר
הפרוטגוניסטיות 96.לאחר הישורת של העימות ,עולה הגרף באופן חד ,בסצנה של טקס
הקבורה של הנער אסטיאנקס וההצגה מגיעה לשיאה בחורבן המוחלט של טרויה באפילוג.
ֶה ַק ֶּבה והמקהלה היוו את "הדבק" בין הסצנות הגדולות ,או ,לחלופין ,את הקו הרציף שבין
נקודות הציון שעל גבי הגרף .ובאותו קו רציף על גבי הגרף טמון לב השאלה לגבי התפקוד
והמינון של ההגברה וההנמכה של העצמה הדרמטית .כאן ,לדעתי ,נמצאת נקודת התורפה
של ההפקה של נינאגווה .בעוד שיראישי מגוונת את קולה בהתאם לטכניקה הלמודה ממסורת
התיאטרון היפני ,מכה זעקת השבר המתמדת של המקהלה על אזנו של הקהל ללא רחם.
בעניין זה לא היה נינאגווה מספיק קשוב להבדלים בין קינות ה – gooi-קינת נשים המתריסה
לקינות ה ,thrȇnoi-היותר שיריות וליריות .כל שלוש המקהלות עבדו מרבית הזמן על
"טורים" גבוהים .הנשים היפניות לא היו חפות מההכאה המתמדת על אזנו של הצופה ולעתים
נדמה ,שאפילו שיראישי יכלה להעניק לו יותר רגעי רגיעה .החזרה של שלוש המקהלות על
הקינה ,כשלעצמה ,הייתה יכולה להיות קלה יותר לעיכול אילו היה מתקיים גיוון של העוצמה
הרגשית ,הן בין הקבוצות והן בתוך הקבוצות עצמן .רק השחקניות הערביות הצליחו להשיג
גיוון פנימי וקולן היה הערב מבין שאר הקולות.
קאיוקו שיראישי – ֶה ַקּ ֶבה ,יוקה וואו )בשמלה אדומה( – הלנה.
96בהפקה של נינאגווה השחקנית י ֹו ָקה ַווא ֹו ,משחקת הלנה קרה ,המזכירה במשהו את הנסיכה טורנדוט ,שמשיכת
הגברים אליה נובעת מהקור שלה כלפיהם .יוקה וואו שיחקה עד לאחרונה ב , Takarazuka Revue-בעיקר תפקידי
גברים והיא גם זמרת מצליחה .וואו הופיעה לאחרונה בתפקיד דרקולה במחזמר בשם זה שהועלה בטוקיו.
גיליון 37 112
