Page 110 - תאטרון 37

‫תיאטרון אחר‬

‫התרגום הערבי מרבה בנאקות האבל‪ .‬ראודה סלימן בתפקיד אנדרומכה עושה שימוש מעולה‬
‫וטבעי בזעקות השבר‪ .‬היא מושכת את צלילי התנועות ומשלבת אותן במיומנות מופלאה אל‬
‫תוך הטקסט‪ .‬זעקותיה של אנדרומכה‪-‬ראודה הן זעקות שבר של אם‪ ,‬שבהן מהדהדים חבלי‬
‫הלידה המתערבים עם חבלי המוות של יוצא חלציה‪ .‬הביצוע של ראודה עונה באופן מובהק‬
‫להגדרת הקינה כמופע פנומנלי‪ ,‬בזמן אמת‪ ,‬כתופעה רפלקסיבית‪ ,‬הנובעת מנפשה של‬

‫המקוננת ונועדת לה עצמה‪ ,‬כמנגנון של ריפוי עצמי‪.‬‬

‫מזמור המקהלה השני‪ ,‬בסוף המערכה השנייה‪ ,‬אמור להוות שירה צרופה של המשורר ואף‬
‫שהוא משמש כמעין "מרכך" )מוזיקלי( של הסצנה הקשה שקדמה לו‪ ,‬המזמור עתיר בסממני‬
‫קינה‪ :‬מחד‪ ,‬הוא מצייר תמונות נוף זוהרות ומתאר את חיי ההוללות של האלים באולימפוס‬

‫ומאידך‪ ,‬הוא מספר על סבלם הנורא של בני האנוש‪ .‬גם האלים שנראו כשוחרי טובתם של‬

‫ראודה סלימן )משמאל( בתפקיד ַאנְדרֹו ָמ ֶכה אלמנתו של הקטור‪ ,‬בנה של ֶה ַקּ ֶבה‬

‫בני האדם הכזיבו‪ .‬בעוד המזמור הראשון של המקהלה הוא בעיקרו נרטיבי‪ ,‬ניכר כי במזמור‬
‫השני מגביר אווריפידס את עוצמת הרגשות‪ .‬הפעם אלמנט הקינה מובהק וההתרסה כנגד‬
‫האלים מעמידה את המזמור בגבול שבין קטגוריות ה‪ thrȇnos-‬וה‪ - goos-‬בין הקינה הלירית‬

‫של המשורר לקינה הבוטה של הנשים‪ ,‬קרובותיהם של המתים‪.‬‬

‫השירה והמוסיקה התזמורתית‪ ,‬שליוותה את מזמורי המקהלה הקודמים‪ ,‬מחזירים את הצופים‬
‫אל אווירת הנכאים‪ ,‬שבה נסתיימה המערכה השנייה במעבר אל המערכה השלישית‪ .‬אוושת‬

‫‪109‬‬ ‫גיליון ‪ 37‬‬