Page 107 - תאטרון 37

‫אולה שור בתפקיד הנביאה קסנדרה‪ ,‬בתה של ֶה ַקּ ֶבה‬

‫המאפיינת את הקינה‪ :‬החזרה על "הו ִהי ֶמן אל הנישואין" )בוזגלו‪ (315 ,310 ,‬והחזרה על‪:‬‬
‫"לכבוד ָך ]עם הלפידים[" )‪" ;(308‬לכבוד ָך ]הו ִהי ֶמן[" )‪ ;(322‬לכבוד ְך ]מלכת הלילה[" )‪.(323‬‬
‫בנקודה זו משרטטת סאטר את ההקבלה בין טקס חתונה לטקס קבורה‪ ,‬הקבלה מוכרת בספרות‬
‫היוונית הקלאסית‪ 84.‬אחרי הקינה נרגעת קסנדרה ומגיעה אל ישורת דרמטית‪ ,‬והיא שבה אל‬

‫הימבוס המשולש‪ ,‬במעין "אנטי קינה" אירונית‪:‬‬

‫אימא‪ ,‬שימי על הראש שלי זרי ניצחון‬
‫ותשמחי בחתונה המלכותית שלי‪) .‬בוזגלו‪(279-292 ,‬‬

‫כעת מתחיל קולו של ההיגיון לדבר מפיה של קסנדרה והיא מעידה על עצמה‪" :‬אבל בנקודה‬
‫הזאת אני לא משוגעת" )בוזגלו‪ :(367 ,‬היא מתארת את השתלשלות האירועים ומביטה במבט‬
‫צלול על הסיטואציה של טרויה‪ ,‬תוך שמירה על משקל הימבוס המשולש‪ ,‬הקריר עד סוף‬
‫המונולוג )בוזגלו‪ .(420-461 ,‬אולה שור‪ ,‬בתפקיד קסנדרה דייקה במינון עוצמות הרגש‪,‬‬

‫השיגעון והרציו ותפסה היטב את הישורת הדרמטית הרגועה יחסית של הקינה והנבואה‪85.‬‬

‫‪84 Wright (1986), p. 130, 135.‬‬
‫‪ 85‬הקרדיט כולו מגיע לאולה‪ ,‬מאחר שנינאגווה החליט שלא להתערב באינטונציית השפה בעברית והערבית והותיר‬
‫את הטיפול באינטונציית הדיבור לשחקנים‪ ,‬כך גם מגיע כל הקרדיט למשחקה המעולה של ראודה‪.‬‬

‫‪ ‬גיליון ‪37‬‬ ‫‪ 106‬‬