Page 108 - תאטרון 37
P. 108

‫תיאטרון אחר‬

‫אווריפידס‪ ,‬ובעקבותיו נינאגווה גורמים לצופים לנשום עם הקצב הדרמטי‪.‬‬
    ‫כאן‪ ,‬עלינו לתת את הדעת על המאמץ שנדרש מן השחקנים לנהל‬
  ‫דיאלוגים עם שפות שאינן שגורות בפיהם וללמוד את הכניסות על פי‬

  ‫זיכרון צלילי‪ .‬תהליך עבודה זה‪ ,‬עשוי לחדד בעבורנו את התובנה לגבי‬
           ‫הגישה הבלתי‪-‬לקסיקאלית של נינאגווה אל הטקסט‪.‬‬

‫מיד עם יציאתה של קסנדרה‪ ,‬שבה ֶה ַק ֶּבה אל מודוס הקינה‪ ,‬תוך הגברת הרגש‪ .‬והפעם בולט‬
‫המאפיין התוכני של הקינה‪ ,‬הוא הניגוד בין העבר הטוב לבין המציאות האכזרית בה היא‬

   ‫נתונה כעת )‪ֶ 86.(473-497‬ה ַק ֶּבה מסיימת בקינה מרה – ‪ –goos‬מתוך שאול‪-‬תחתיות הסבל‪:‬‬

                                                 ‫קחו אותי למיטה של קש ולכרית מאבן‪,‬‬
                                                             ‫תנו לי ליפול שם‪ ,‬להתפגר‪,‬‬

                                        ‫לטבוע בתוך הדמעות שלי‪) ...‬בוזגלו‪(506-510 ,‬‬

‫המזמור הראשון של המקהלה מסיים את המערכה הראשונה והוא מופיע כקינה לירית טקסית‬
‫‪ .thrȇnos -‬הקינה הלירית הייתה צריכה להיות מושרת‪ ,‬או בהטעמת שירה )‪ (chanted‬מה‬
‫שהיה חסר בהפקה של נינאגווה‪ .‬אולם הוא ממלא את מקום השירה הלירית בליווי מוסיקאלי‪,‬‬
‫תוך שימוש במזמור כמפתח של לייטמוטיבים נושאי מסר אוניברסאלי‪ ,‬שיזוהו על ידי הקהל‬
‫בכל עת שיעלו‪ .‬הוא עושה זאת במספר דרכים‪ (1 :‬באמצעות הליווי המוזיקאלי מתרבויות‬
‫שונות‪ ,‬שנפתח בשירה אלגית מן המזרח הרחוק‪ ,‬במעין ווקאליזה‪ ,‬מפיה של זמרת קוריאנית‪.‬‬
‫בגמר השירה מתרחקת המוסיקה אל הרקע ונותנת את רשות הדיבור למקהלה‪ .‬לקראת סוף ה‪-‬‬
‫‪ thrȇnos‬שבה המוסיקה לתפוס מקום מרכזי‪ ,‬ובמעבר חלק מושמעת מוסיקה מערבית בסולם‬
‫מינורי ובתזמור סימפוני‪ .‬אל תוך פס הקול משתרבבים בכי‪-‬תינוקות וצרורות של תת‪-‬מקלע‬
‫ורחש גלי הים‪ (2 87.‬באמצעות התנועה והריקוד המבטאים את התרבויות השונות של‬
‫הפרוטגוניסטיות‪ (3 .‬באמצעות "הנחת הטקסטים של הדמויות במעין ‪" ,superimposition‬זה‬
‫על גבי זה" באופן הבא‪ :‬בחזרה על הטקסט בשפות השונות מחולק הטקסט על פי גיל הנשים‪:‬‬
‫השחקניות בנות גיל זהה מדברות בזו אחר זו‪ .‬באופן זה‪ ,‬מתכנסות כל שלוש דמויות‬
‫מהקבוצות האתניות השונות לדמות אחת המייצגת קבוצת גיל‪ .‬התפיסה האופקית‪ ,‬של שורת‬
‫דמויות בנות השתייכות אתנית שונה‪ ,‬בעמדן זו‪ -‬לצד‪-‬זו‪ ,‬הופכת לתפיסה אנכית‪ ,‬בה הן‬

                                                              ‫מתמזגות האחת אל תוך רעותה‪.‬‬

                                                                                 ‫‪Suter (2003), p. 3. 86‬‬
‫‪ 87‬רחש גלי הים הוא אמצעי מסורתי בתיאטרון היפני ונעשה באמצעות תוף האודאיקו )‪ (ōdaiko‬ויש לו לעתים‬

                                               ‫קרובות איכות אלגית‪-‬טרגית‪Kawatake (1990), p. 113. .‬‬

‫‪107‬‬  ‫גיליון ‪ 37‬‬
   103   104   105   106   107   108   109   110   111   112   113