Page 108 - תאטרון 37
P. 108
תיאטרון אחר
אווריפידס ,ובעקבותיו נינאגווה גורמים לצופים לנשום עם הקצב הדרמטי.
כאן ,עלינו לתת את הדעת על המאמץ שנדרש מן השחקנים לנהל
דיאלוגים עם שפות שאינן שגורות בפיהם וללמוד את הכניסות על פי
זיכרון צלילי .תהליך עבודה זה ,עשוי לחדד בעבורנו את התובנה לגבי
הגישה הבלתי-לקסיקאלית של נינאגווה אל הטקסט.
מיד עם יציאתה של קסנדרה ,שבה ֶה ַק ֶּבה אל מודוס הקינה ,תוך הגברת הרגש .והפעם בולט
המאפיין התוכני של הקינה ,הוא הניגוד בין העבר הטוב לבין המציאות האכזרית בה היא
נתונה כעת )ֶ 86.(473-497ה ַק ֶּבה מסיימת בקינה מרה – –goosמתוך שאול-תחתיות הסבל:
קחו אותי למיטה של קש ולכרית מאבן,
תנו לי ליפול שם ,להתפגר,
לטבוע בתוך הדמעות שלי) ...בוזגלו(506-510 ,
המזמור הראשון של המקהלה מסיים את המערכה הראשונה והוא מופיע כקינה לירית טקסית
.thrȇnos -הקינה הלירית הייתה צריכה להיות מושרת ,או בהטעמת שירה ) (chantedמה
שהיה חסר בהפקה של נינאגווה .אולם הוא ממלא את מקום השירה הלירית בליווי מוסיקאלי,
תוך שימוש במזמור כמפתח של לייטמוטיבים נושאי מסר אוניברסאלי ,שיזוהו על ידי הקהל
בכל עת שיעלו .הוא עושה זאת במספר דרכים (1 :באמצעות הליווי המוזיקאלי מתרבויות
שונות ,שנפתח בשירה אלגית מן המזרח הרחוק ,במעין ווקאליזה ,מפיה של זמרת קוריאנית.
בגמר השירה מתרחקת המוסיקה אל הרקע ונותנת את רשות הדיבור למקהלה .לקראת סוף ה-
thrȇnosשבה המוסיקה לתפוס מקום מרכזי ,ובמעבר חלק מושמעת מוסיקה מערבית בסולם
מינורי ובתזמור סימפוני .אל תוך פס הקול משתרבבים בכי-תינוקות וצרורות של תת-מקלע
ורחש גלי הים (2 87.באמצעות התנועה והריקוד המבטאים את התרבויות השונות של
הפרוטגוניסטיות (3 .באמצעות "הנחת הטקסטים של הדמויות במעין " ,superimpositionזה
על גבי זה" באופן הבא :בחזרה על הטקסט בשפות השונות מחולק הטקסט על פי גיל הנשים:
השחקניות בנות גיל זהה מדברות בזו אחר זו .באופן זה ,מתכנסות כל שלוש דמויות
מהקבוצות האתניות השונות לדמות אחת המייצגת קבוצת גיל .התפיסה האופקית ,של שורת
דמויות בנות השתייכות אתנית שונה ,בעמדן זו -לצד-זו ,הופכת לתפיסה אנכית ,בה הן
מתמזגות האחת אל תוך רעותה.
Suter (2003), p. 3. 86
87רחש גלי הים הוא אמצעי מסורתי בתיאטרון היפני ונעשה באמצעות תוף האודאיקו ) (ōdaikoויש לו לעתים
קרובות איכות אלגית-טרגיתKawatake (1990), p. 113. .
107 גיליון 37