Page 42 - תאטרון 37

‫השואו והשואות‬

‫מדריך למטייל בוורשה‪ ,‬ביידישפיל‪ ,‬בתמונה‪ :‬ליה קניג‪ ,‬אירמה סטפנוב‪ ,‬ישראל טרייסמן‪ ,‬צילום‪ :‬ז'ראר אלון‬

‫אחרי הכל‪ ,‬כפי שטוען הפסיכואנליטיקאי הפלסטיני אדיב ג'ראר‪ ,‬במעין משאלת‪-‬לב‪" :‬הדורות‬
‫הצעירים של פלסטינים וישראלים כבר קצו בסכסוך ובמתיחות; הם פיתחו בהדרגה סלידה מהלחימה‬
‫וכעת מבקשים להתמקד בהנאה מהחיים… ישנה… הכרה זהירה ביצירתיות ובטוב שמצויים באחר"‪62.‬‬

‫ועם זאת "סינדרום השואות" הוא כאן על מנת להישאר‪ .‬בפרוייקט החדש ‪ -‬זוהי הארץ‪ :‬סלון דחויי‬
‫היצירה הציונית )תיאטרון תמונע‪ - (2012 ,‬מאת אייל וייזר‪ ,‬אחד היוצרים הישראלים הצעירים‬

‫האמיצים והמגוונים ביותר‪ ,‬הדמות הבדיונית שנושאת את השם הסוגסטיבי איילה אופפר ]‪,Opfer‬‬
‫קרבן[‪ ,‬אמנית צילום ופרפורמנס מבטיחה בתחילת דרכה‪ ,‬מרגלת אחר שכנתה‪ ,‬הקשישה‬
‫הסכיזופרנית‪ .‬היא רוקמת ביוגרפיית שואה טיפוסית לאישה‪ ,‬רק כדי לגלות שהיא כלל לא הייתה‬
‫בשואה; היא פשוט חולת‪-‬נפש‪ ,‬גילוי שמוביל את איילה למסקנה הבאה‪ " :‬הבנתי באיזו קלות אנחנו‬
‫משתמשים בשואה כברירת מחדל‪ .‬עד כמה האינסטינקטים שלנו בנויים עליה‪ .‬הייתי עסוקה בלחקור‬

‫את הסכיזופרניה של אסתר ובדרך גיליתי את השורשים הרדופים שבי‪63".‬‬

‫אז האם "עבודה" ‪ -‬במובן של עבודה אמנותית ‪ -‬משחררת אותנו משתי הטראומות‪ ,‬היהודית כמו גם‬
‫הפלסטינית?‪...‬‬

‫תרגום מאנגלית‪ :‬עדי חבין‬ ‫תם ולא נשלם‪.‬‬

‫מחקר זה נתמך על ידי הקרן הלאומית למדע )מחקר מס' ‪(435/10‬‬

‫‪41‬‬ ‫‪.Jarrar, 206 62‬‬
‫‪ 63‬אייל וייזר‪ ,‬זו היא הארץ‪ :‬סלון דחויי היצירה הציונית‪ ,‬טקסט חזרות‪.13 ,‬‬

‫גיליון ‪ 37‬‬