Page 54 - תאטרון 43
P. 54

‫אופיר ממן‬

               ‫לטעום משמעות‬

    ‫בישול על בימת התאטרון הישראלי‪ .‬יוצרי תאטרון‬
    ‫ישראלים נכנסים למטבח כדי לשכלל את האמצעים‬
   ‫המשמשים אותם לשם אמירתם האמנותית והחברתית‬

‫ניוקי טבעוני בטחינה וחציל שרוף‪ ,‬מרק מולוכייה‪ ,‬אורז טחון בחלב קוקוס‬
‫וריבה מעל‪ ,‬שקשוקה וגומבוץ' שזיפים מבושלים על בימת התאטרון הישראלי‬
‫בשנים האחרונות‪ ,‬ומסמנים מגמה הולכת ומתרחבת של יוצרי תאטרון‬
‫הרותמים את הבישול לשכלול האמצעים העומדים לרשותם בטוויית אמירה‬

                                                                        ‫אמנותית וחברתית‪.‬‬
‫המוצרים המשמשים לבישול ותוצריו מהווים אובייקטים בימתיים היוצרים‬
‫למעשה מכפלה של הנוכחות הממשית בעולם הבדיון‪ ,‬קיום פיזי של עצמים‬

           ‫שלעולם יהיו הם עצמם בעולם המושתת על ייצוג‪ :‬התבשיל והשחקן‪.‬‬
‫ובהיבט זה נקראים אנו לתהות – האם שינוי "מערך הכוחות" שבין הממשי‬
‫ובין הבדיוני גורר אחריו שינויים משמעותיים המייחדים הצגות אלה‪ ,‬או שמא‬
‫ניתן לתפוס את תוצרי הבישול כעצמים אחרים על הבמה? במאמר זה אבקש‬
‫להראות שאכן ב"הפרה" שכזו נוצרים מאפיינים המייחדים נישה זו של הצגות‪,‬‬
‫אולם לא רק בה‪ ,‬אלא גם בתכונות אחרות של האוכל והכנתו הנכרכת‬
‫באמנות המשחק‪ .‬עוד אראה‪ ,‬שהצגות אלה המזמינות את הקהל לטעום‬
‫מהתבשיל במהלכן או בסופן‪ ,‬מותחות קשר בין הפרטי והקיבוצי‪ ,‬האישי‬

                  ‫והקהילתי‪ ,‬ממנו מהדהדת אמירה לגבי הזהות הישראלית בכלל‪.‬‬

                                                        ‫רטוריקה קולינרית‬

‫בניסוי שנערך בקרב חמישים ושבעה סטודנטים במכון הטכנולוגי בקליפורניה‬
‫הופתעו החוקרים לגלות שתמונה ברזולוציה גבוהה של אוכל וטקסט המציין‬
‫שמית אותו פריט מזון‪ ,‬על אף שהם מכילים סוגי מידע שונים‪ ,‬אינם נבדלים‬

 ‫ביכולת השפעתם על הערכת שוויון של מוצר זה או אחר‪ .‬בשני המקרים בחרו‬

                                 ‫‪ 52‬תאטרון ‪ ‬גיליון ‪43‬‬
   49   50   51   52   53   54   55   56   57   58   59