Page 52 - תאטרון 43
P. 52
הווידויים המפורסמים ,שהיו נהוגים בביתניה ועדיין
היו נהוגים כשסובול היה חניך ב"השומר הצעיר",
אולי ידועים פחות לצעירים בני זמננו .ההפקה של
הלהקה החיפאית בבימוי נועה רבן הדגישה את
חשיבותם באמצעי בימתי הולם
מושגים כמו פמיניזם ,שוביניזם ושוויון .בהפקה זו הודגשה גם בחינת הזהות
המינית ,ויש אמירה ברורה לגבי השוויון המגדרי הכולל בתוכו את קהילת
הלהט"בים .בין הדמויות מתרחש מגע פיסי רב .אפילו נחמה ,הדמות השמרנית
במחזה ,המתנגדת ליצירת זוגות בקבוצה ,מביעה את הסתייגותה במונולוג חושני,
ומבצעת אותו כשהיא שרועה על גבם של שניים מחברי הקבוצה .על הבימה
נשיקות פה ארוטיות בין גברים לנשים ,בין נשים לנשים ובין גברים לגברים,
ותנועות משגל.
לחתירה לשוויון בין המינים ,ולקונפליקט בין הקבוצה לזוג ובין אהבה חופשית
לנאמנות זוגית ,שהוצגו בהפקות קודמות ,התווסף בהפקה זו החופש המיני
המתבטא בהחלפת זוגות ללא סייגים מגדריים .שוב נראה שהבימאית וצעירי
"החיפאית" ראו בזהות המינית והמגדרית תמה מרכזית .מבחינה זו רצונה של
הבימאית שכל הדמויות יופיעו בעירום מלא נאמנה לרוח ההצגה (ראו הערה 10
לעיל).
תוספות ושינויים מהמחזה שנעשו בהפקה האחרונה ,לעתים פוגעים מאחר שאינם
עולים בקנה אחד עם המשמעות הכוללת .דוגמה לשינוי שאינו מיטיב נמצא
בדיאלוג בין מרים לעקיבא ,שבו היא טוענת נגדו כי רק גופו לקח חלק במעשה
האהבה" :זה היה חיקוי של אהבה .ליותר מזה לא היית מסוגל" ( )43ותשובתו
"למרות המאמצים שלנו ,שכל אחד יאהב כל אחד ,יכול להיות שלאהבה יש רק
כתובת אחת .אז למה להגיד לי שליותר מזה לא הייתי מסוגל? אולי את לא היית
הכתובת?" (שם).
הסצנה הפכה זה מכבר לקלסיקה במחזאות הישראלית .התוספת של רבן
ו"החיפאית" ,שבה מרים מאשימה את עקיבא "כי לא עמד לך" ,אפשר שהיא
קורצת לקהל הצעיר ומשקפת את סוג ההומור שלו ,אך היא אינה הולמת את
השיח של הדמויות המתחבטות בכנות בשאלות של זוגיות ואהבה.
50תאטרון גיליון 43
