Page 50 - תאטרון 43
P. 50
את ההשלכות של מעשיהם .אפשר שהעמדה זו נועדה לקרב את הטקסט ה"כבד"
לצעירים של ימינו .מהתמונה הכוללת עולה שהיא משקפת את הדגשים השונים
של הבימאית ושל צעירי החיפאית ,שאינם רואים בקונפליקט שבסיגור את
האמירה החשובה של המחזה ומועסקים יותר בשאלות של זהות חברתית
ומגדרית ,המשתקפות בתאטרון הפנימי.
גם בהפקה זו ,כבקודמותיה ,הדמויות הן צעירים מתבגרים ,שכל מאפייני רומן
העיצוב ) (Bildungsromanמצויים בהם :הם מחפשים את זהותם האישית
והמינית ,הם נחשפים אל המוות ,הם מורדים בהוריהם ומחפשים תשובות
ומשמעות לחייהם .הצעירים בודקים שוב ושוב את מקומם בתוך הקבוצה :אחדים
תובעים לממש את עצמם ולהעמיק להכיר את חבריהם ,ואחרים תובעים מחויבות
לחברה הנושאת כאן אופי כפול :מצד אחד החברה היא הקבוצה הכופה את
עצמה על היחיד ומתערבת בסודותיו ,ומצד אחר ,בהקשר היסטורי רחב ,החברה
מזוהה עם הממסד הציוני ,המיוצג כאן על ידי המרכז החקלאי ,התובע לשעבד
את ה'אני הפרטי' והקבוצתי לצרכים לאומיים.
כת מסתורית ומתבדלת
המחזה בנוי על ניגוד בין משה ואפרים .כל אחד מהם מייצג אידאה והם
נאבקים זה בזה על מנהיגות הקבוצה .העימות נסוב על המעבר למנסורין.
אפרים ,בן למשפחה עשירה שהיגר מווינה על אף הסתייגות אביו ,מעוצב
כדמות שלמה עם עצמה :במישור האישי הוא מבשר לחברים שבמנסורין הוא
ומרים יחיו כזוג באוהל נפרד ,ועל אף שהחלטתו מעוררת סערה הוא אינו נסוג.
במישור החברתי-הלאומי :הוא דורש מהקבוצה להשתיק את הפקפוקים ולהתמסר
לתפקידה ההיסטורי – גאולת העם והארץ .התנגדותו להתערטלות הנפשית של
החברים ,המחלישה ומפוררת את לכידות הקבוצה ,משקפת את תפיסתו של דוד
הורוביץ ,שממנו גזורה דמותו .הורוביץ תיאר את החיטוט הפנימי של החברים
כסיגוף עצמי חסר תכלית .לדבריו ,במסדר הנזירי ביתניה שרר מחנק רוחני
המאפיין כת מסתורית ומתבדלת 9.משה ,בן לחייט עני ,הוא היחיד בקבוצה
שמוצאו מגליציה .הוא אינו מסווה את נחיתותו המעמדית ,שבאה לידי ביטוי
כבר במפגש עם הוריה של שפרה בבאדן.
משה חותר לחשיפת צפונותיו של הפרט ולליבון המתחים בין החברים ,מתוך
מחשבה כי הכרת ה"אני" והבנת הזולת יביאו לגיבוש הקבוצה .הוא דוחק בהם
לקיים שיחות מעמיקות ,שיבהירו מה מוביל אותם כחברה וכעם ,לפני קבלת
9ראו דוד הורוביץ ,האתמול שלי ,שוקן ,ירושלים ותל-אביב ,1970 ,עמ' .106-105
48תאטרון גיליון 43
