Page 48 - תאטרון 43
P. 48
לקונפליקט בין הקבוצה לזוג ובין אהבה חופשית לנאמנות
זוגית ,שהוצגו בהפקות קודמות ,התווסף כאן החופש המיני
המתבטא בהחלפת זוגות ללא סייגים מגדריים.
בעקבותיה ,אולי כי חלק מחבריה היו עדיין בחיים .ההצגה הראשונה התקיימה
בקיבוץ מרחביה בנוכחותו של מאיר יערי ,מחווה לאיש שדמותו של משה
גזורה ממנו .חברים אחרים מקבוצת ביתניה ,כגון דוד הורוביץ (אפרים
בהצגה) וליאופולד טרפר (עקיבא בהצגה) ,צפו בהצגה בירושלים והתייחסו
אליה .ההצגה עוררה דיון מחודש בקבוצת ביתניה ,באידאולוגיה שלה
ובמסתורין שאפף את היחסים בין חבריה.
ההפקה השנייה בתאטרון הבימה השמיטה את הפרולוג והעמידה במרכז הבימה
שולחן סעודה ארוך המדגיש את הארוחות המשותפות שהיו יסוד חשוב ומוקפד
בחיי קבוצת ביתניה .עם זאת ,שולחן הסעודה הארוך העומד תחת כיפת
השמים כשהשחקנים-הסועדים יושבים סביבו כמו השליחים בסעודה האחרונה
מאזכר את התמונה המפורסמת של דה וינצ'י – הדהוד המעניק ממד טראגי
לירידת הצעירים למנסורין .אף שאופירה הניג הגדירה את משה (איציק
ויינגרטן) כסרבן הגיוס הראשון של תקופתה ,המאלץ את האחרים לחשוב על
נחיצות המלחמה 7,הדגש בהצגה היה פחות בקונפליקט הרעיוני ויותר בתהליך
הנפשי שחוותה הקבוצה .לדברי הניג ,המתח המיני ,הארוטיקה והחשיפה
הגדולה שעוברת כל הקבוצה הם הדברים החשובים ביותר במחזה 8.לכן
העמיקה את מוטיב ההתערטלות :נפתלי (דרור קרן) משיל את כל בגדיו,
בוכה ומתמוטט אחר כך.
בהפקה השלישית צעירי "החיפאית" מתבוננים בצעירי ביתניה ממרחק רב יותר
ומנסים לברר לעצמם במה השאלות שהעסיקו את קבוצת ביתניה משיקות
לחייהם .נראה שכבר עיצוב הבמה מצביע על כך :התפאורה של מאור צבר
וקארין בראונר קומאי מתכתבת עם התפאורה של אברהם אילת מההפקה
הראשונה :אותם יסודות – חבילות ארוזות ואוהל ,ואותם צבעים – חום ולבן.
7ראו חיים נגיד" ,איך מנויי הבימה מגיבים לגבר בעירום מלא" ,מעריב .2.9.1990 ,וראו ספרו של חיים
נגיד בגנות האשליה ,בו מוקדש הפרק "הדוקודרמה כסימפוזיון" להצגה זו ( עמ' 188 – 175הוצאת אסף
מחקרים וספרא.)2009 ,
8תחיה אביכזר" ,בשם המילים הגדולות" ,דבר.2.9.1990 ,
46תאטרון גיליון 43
