Page 53 - תאטרון 43
P. 53
ההפקה השלישית
אל הקונפליקט בין הקבוצה לבני זוג ובין אהבה חופשית לנאמנות
זוגית ,שהוצגו בהפקות קודמות ,התווסף בהפקה השלישית של
נועה רבן -החופש המיני שהתבטא בהחלפת בני זוג ללא
סייגים מגדריים.
הדינמיקה הקבוצתית
לעומת זאת ,יש שינויים המעלים היבט נוסף ובכך מעשירים את המשמעות .תוספת
העולה בקנה אחד עם המשמעות הכוללת של המחזה ומעמיקה אותו קשורה בנפתלי.
לדמותו רבת הניגודים ,הליצנית והמיוסרת ,המשלבת את הפרטי עם החברתי-הלאומי
ואוצרת בתוכה כאב ,הומור וכנות – יש פוטנציאל לגנוב את ההצגה .כך היה
בשלוש ההפקות .אצל רבן ,מאחר שדמותו של משה כמנהיג מוחלשת ,הדמות של
נפתלי מועצמת עוד יותר (גם השחקן ולדיסלב פסחוביץ' תרם להעצמתה) .הבימוי של
רבן חרג מהטקסט בכך שנפתלי יורה בעצמו ומתאבד בסיום המחזה .אין לדעת מה
הנחה את הבימאית ,אולי הרצון להסעיר את הדרמה .החשוב הוא שהשינוי נכון לרוח
המחזה .נפתלי שחש שהמקום החדש לא הוליד בתוכו אדם חדש (לעומת אמירתו של
אפרים" :עלינו לארץ ,הולדנו את עצמנו מחדש" )34 ,ומאוכזב מהישארותו "אותו
נפתלי" ( .)60הוא דמות ברנרית בתפיסתו לגבי היהודי החדש וגם בכיסופי המוות
שלו .פרשנות זו נאמנה אף לביתניה ההיסטורית ,שאחדים מחבריה לא עמדו
בלחץ והתאבדו.
שחקני הפקת 1976השתתפו ב"פרויקט עין הוד" והודרכו על ידי נולה צ'לטון לעבוד
כקבוצה .הם חיו שנה תמימה בדירת שני חדרים ,ובשיתוף – בדומה לדמויות
שגילמו .עבודתם בדרך של דינמיקה קבוצתית מזכירה את הווידויים של הדמויות
בהצגה .רק גדליה בסר (משה בהצגה) שהיה מבוגר מהשחקנים ושחקן מקצועי ב"במת
השחקנים" ,בא מן החוץ .הדינמיקה הקבוצתית בין השחקנים השפיעה על עיצוב
הדמויות ועל הנוסח הסופי של ההצגה" 11.החיפאית" היא קבוצת תאטרון צעירה
שהוקמה ב 2010-על ידי תאטרון חיפה ,כדי לתת ביטוי ותעסוקה ליוצרים צעירים.
פעילותם האמנותית משולבת בפעילות קהילתית הכוללת מגורים בעיר ובשכונת הדר,
שהיא שכונה מעורבת של דתיים וחילוניים ,יהודים וערבים .השחקנים אינם חיים
בקומונה כדרך צעירי עין הוד ,אך עבודתם כצוות אנסמבל והקרבה והשיתוף ביניהם
הורגשו היטב ותרמו להצגה.
11ראו מירה נוף (הערה 3לעיל); שוש מיימון" ,הלם צ'לטון" ,ידיעות אחרונות.17.10.1986 ,
51תאטרון גיליון 43
