Page 84 - תאטרון 43
P. 84
בתרגום של ט.כרמי – הורציו שותה רעל ומת והמלט מתחנן שישאר
בחיים כדי לספר על קורותיו לפורטינברס:
המלט :הו אני מת הורציו ..ספר לו את כל המקרים ..היתר –
דומיה.
כאן הסיום שונה לחלוטין -המלט נשאר חי והמלך שכמובן מת בסוף
לאחר ששתה את המשקה המורעל לצד המלכה שמתה ,אומר לפני כן:
"ניתן נא מחילה איש לרעהו /וכל השאר דממה"
מילות הסיום בבימוי של זגורי הושמו בפי המלט החי והגאה .הוא מסיר
את הכתר מראשה של אמו המתה עונד לראשו ואומר:
המלט :בצער אקבל את גורלי הטוב כי יש לי זכות בממלכה הזו
מי קורא לי פחדן?
זהו בימוי רב השראה בעיניי ,מאתגר ושערורייתי מלא חיים ונוכחות.
ומהפקה המיועדת לתלמידי סמינר הפך להצלחה בימתית .אחר כך עבר
לתאטרון הבימה בביצוע שחקני התיאטרון הלאומי..
מעניין איך היה שקספיר מגיב על כך ,אולי בעצמו היה משנה את
מחזהו לו היה חי עמנו כאן.
לפני כמה שנים כתבתי שיר :המלט בתל אביב .בהשראת משחקו של
איתי טיראן אני מצטטת כמה משפטים ממנו להדגמה:
ַה ָּמקֹום – ֵּתל ָא ִביב
ַה ְ ּז ַמן – ִמח ּוץ ְל ַע ְצמֹו
ַה ָּנדֹון ִנ ְמ ַלט ְּב ֶזה ּות ִנ ְס ֶּת ֶרת
ַה ְמ ֵּלט ַה ִּנ ְמ ָלט ְמ ׁשֹו ֵּטט
ִּב ְמ ִעיל ְסט ּו ֶד ְנ ִטים ָׁש ֹחר ָמה ּו ַּה
ֻח ְל ַצת ְט ִריקֹו ֲא ֹפ ָרה
ִמ ְכ ָנ ַס ִים ְל ֹלא ַה ְג ָ ּד ָרה ְו ַס ְנ ָ ּד ִלים ָּת ָנ ִכ" ּיים
ָה ֹרא ׁש ְּב ַב ְר ָ ּדס ֵּכ ֶהה ֻמ ְס ָּתר
ַּת ְל ַת ֵּלי ְּבלֹו ְנד ִח ֵּור ְמ ַב ְצ ְּב ִצים ִמ ִּפ ְתחֹו
ה ּוא ְמ ַמ ְל ֵּמל ּד ּו"חֹות ֶט ְק ְס ִטים ַא ְק ָר ִא ִ ּיים
ִמ ֵּ ּדי ֶר ַגע – ֵּאין לֹו ַח ִ ּיים.
ִּב ְּת ָנ ִאים ָּכ ֵּא ּל ּו ה ּוא ְימ ּות ֵּמ ֲא ִויר ָׁשג ּוי
82תאטרון גיליון 43
