Page 90 - תאטרון 43
P. 90
הישראלית ,עשו זאת דרך תוכנית ריאליטי ,ללא שינוי כהוא זה בטקסט
המקורי ,שהרי באופרה לא נוגעים ויהי מה (כמעט ,ראו מקרה אורפיאו
ואורידיצ'ה ,הרי שכאן עשו זאת דרך מהדורת החדשות ,כאשר חלק
מהדמויות המקוריות הופכות לפרשנים באותה מהדורה ,ואלוהים המקורי,
כלומר הדוכס השופט של ונציה ,הוא כעת אישה שמניעה את כל
העלילה .היא ההון-שלטון שמאחורי התקשורת וגם הקווין בי של "כת
הזהב" :שולחת פירטים (משפחת ויוולדי) להעלים לשעה קלה את
ספינותיו של אנטוניו ולרוששו .והכול בשם הקומדיה ,חלילה לא לשם
נקמנות או טובות הנאה או טרור כלכלי נגד אויביה מבית.
המהלך הפרשני הזה הוביל לאבדן סתמי של הממד המיתי ,אבדן של
ההטעיה ,ואבדן של הדאוס אקס מכינה .גם הטריק המגוחך של השופט
האורח (פורציה בתחפושת) ,שאמור לפתור את התסבוכת הקומית במעשה
פלפול מגוחך ועל הדרך להשפיל את היהודי ולנצרו (כלומר להחזיר את
הסדר על כנו) ,מקבל פה משמעות קונקרטית של "חוקים מיוחדים נגד
(טרור) הזרים" .ואולי זאת פרשנות מעניינת ,אבל היא גם פרשנות
מאוד מצמצמת .או אולי מרחיבה? האם אלו חוקים נגד אויביה
הספיציפיים של מדינת הלאום הספציפית הזו? או חוקים בינלאומיים של
מלחמת מדינות הלאום בכוח הבא להכחידן -המדינה האיסלמית? והנה
השלמנו מעגל ושוב חזרנו לענייני דת.
בודריאר טען כי אנו תופסים היום את המציאות דרך האמת הממורקת
המוצגת לנו על מסך הטלוויזיה .שהרי מלחמת המפרץ הוצגה כמשחק
מחשב סטרילי ,מלחמה של צגים ירוקים ולא של קרבות עקובים מדם.
הדבר די מזכיר את צגי הטלוויזיה בהפקה זו של הסוחר מוונציה ,צגי
המחשבים של סוחרי הבורסה בריאלטו ולחלופין מסכי טלוויזיה המציגים
את מהדורת החדשות .מה שאולי הופך את "נפלאות" העולם
הקפיטליסטי למצגת אמנותית יפה .בודריאר גם טען שהיום אנו
מעדיפים להתבדר במקום לדעת ,והנה גם פה יש לנו אתנחתות קומיות,
או סתם בידוריות ,בדמות שירים ששרה האנקור-וומן ,שכבר בתוכניה
כתוב שהיא גם זמרת .אז היא ברברה וולטרס או רפאלה קארה .אבל
אולי גם הקומדיה דל-ארטה ,שהדמויות הסטריאוטיפיות שלה מופיעות
גם פה ,גם היא מירוק של האמת .זאת אומרת ,הקומדיה היא מירוק
של האמת .ובכל זאת ,הורידו כאן קטעים קומיים מקוריים של שיחת
שני המשרתים גובו הבן והאב (שלא קיים כאן) ואת יתר הקטעים
הקומיים עיקרו (כפי שנראה).
88תאטרון גיליון 43
