Page 94 - תאטרון 43

‫אנטוניו למשל‪ ,‬יכול להיראות כגיבור שקר‪ ,‬כאדם ללא משפחה‬
‫או עוגן בחיים‪ ,‬המעמיד פני אציל ונלחם למען מטרה מוסרית‬

‫נעלה‪ ,‬אך זוהי כסות צבועה‬

‫שווא‪ .‬אגדה‪ .‬הוא אינו יכול לגאול אותנו‪ .‬גם המחזה ההוא‪ ,‬גאולת הבימה‬
‫בראשיתה‪ ,‬היום כשלעצמו לא יכול לגאול אותנו‪ .‬הוא צריך תוספות‪ .‬הודאה‪.‬‬
‫אנו מחפשים גאולה‪ .‬אם לא מהאב‪ ,‬אז מהבן‪ .‬הבמאי מחפש גאולה‪ .‬הבן‬

‫מחפש גאולה‪ .‬האמנות כגאולה מנותחת ומפורקת‪.‬‬

‫גם כאן‪ ,‬גם בהפקה של הסוחר מונציה‪ .‬הרפלקציה היא התשובה לגאולה‪.‬‬
‫אולי ההבנה‪ ,‬הידע הוא הגאולה‪ .‬לפחות אם אין גאולה‪ ,‬אז שיהיה ידע‪,‬‬
‫שיהיה ברור‪ .‬בעולם שבו כבר שום דבר לא פועל לפי הכללים‪ ,‬לפי‬
‫האידיאולוגיות‪ ,‬שום דבר כבר לא ברור‪ ,‬אולי אם נגיד את זה‪ ,‬שאנו‬
‫מחפשים גאולה‪ .‬אם נחשוף את המנגנון של היצירה התיאטרונית‪ ,‬את‬
‫התהליך‪ ,‬את הרוח שמאחורי מקסם השווא‪ ,‬נטעין אותו‪ ,‬באופן פרדוקסלי‪,‬‬
‫בכוח מחודש‪ .‬לפי יוסי יזרעאלי‪ ,‬זהו מותר התיאטרון בעידן השעתוק‪ .‬אני לא‬
‫בטוחה‪ .‬הריאליטי כבר נוגס באותו אמצעי של חשיפת המנגנון‪ ,‬עיוותו‬
‫וניצולו‪ .‬הוא אפילו הכניס כוכב ריאליטי לבית הלבן (למרות שכבר לפני כן‬
‫היה שם אחד שחקן‪ ,‬אבל אז זה היה סיפור אחר לגמרי)‪ .‬ועל כך אמר‬
‫פוקו‪" :‬השיח יכול להיות בעת ובעונה אחת מכשיר ותוצר של כוח‪ ,‬אבל גם‬
‫מכשול‪ ,‬ציר‪ ,‬נקודת התנגדות ונקודת מוצא של אסטרטגיה שכנגד‪ .‬השיח‬
‫מייצר את הכוח ומשנע אותו; הוא מחזק אותו אך גם חותר תחתיו‪ ,‬חושף‬

‫אותו ואת נקודת התורפה שלו ומאפשר את חסימתו"‪6.‬‬

‫בראשית‬

‫הבה נחזור לבראשית (או‪ ,‬מעט רקע שלא הגיע עדיין להפקה הזו)‪ .‬אם‬
‫כעת אנו מדברים על סופו של הקפיטליזם‪ ,‬או לפחות על משבר שיכול‬
‫להביא לסופו‪ ,‬שחושף את כל פגעיו‪ ,‬הסוחר מונציה מתעד את עלייתו‬
‫לשלטון של אותו קפיטליזם‪ ,‬כשיטה הכלכלית שהחליפה את‬
‫הפיאודליזם‪ .‬ומעבר לכך‪ ,‬שקספיר ככל הנראה כתב את הסוחר מונציה‬
‫כמראה מרוחקת‪ ,‬כרפלקציה‪ ,‬להתרחשויות המיידיות שאירעו בבריטניה‬
‫באותה עת‪ ,‬שגם היא חוותה באותה תקופה את המעבר מהפיאודליזם אל‬

‫‪ 6‬מישל פוקו‪ ,‬תולדות המיניות‪ ,‬כרך ‪ :1‬הרצון לדעת‪ ,‬מצרפתית‪ :‬גבריאל אש‪ ,‬הקיבוץ המאוחד‪ ,1996 ,‬עמ'‬
‫‪.70‬‬

‫‪ 92‬תאטרון ‪ ‬גיליון ‪43‬‬