Page 96 - תאטרון 43

‫תמונה מתוך הסוחר מוונציה באקדמיה לאמנויות המופע‪ .‬מימין לשמאל‪ :‬מירב‬
‫חזן‪ ,‬הדר לוין והראל סעיד‬

‫עצמה‪ ,‬באמצעות שליחו בסניו‪ ,‬היוצא במקומו למסעות שהוא כבר לא‬
‫יכול כנראה לערוך‪.‬‬

‫ואם בלמונט הוא גן העדן הפאודלי‪ ,‬שיוצא בסניו הקפיטליסט לכבוש‪,‬‬
‫מה נוכל לומר בהתאמה על יער ארדן מכטוב בעיניכם‪ .‬להבדיל ממה‬
‫שעשו בקאמרי עם האחרון‪ ,‬עוז במקרה זה אינו מתיימר להפליג בשבחי‬
‫התום האבוד‪ .‬אצלו המקום ההוא לא תמים כל‪-‬כך ולראיה הוא הופך‬
‫את אביה של פורציה‪ ,‬שפה זכה לשם אורלנדו (מוכר מאיפשהו…)‪ ,‬לא‬
‫רק לאחיה של דוכסית ונציה‪ ,‬הקוראת מכתב ממנו בתחילת ההצגה‪ ,‬גם‬
‫לקרוב של דסדמונה‪ ,‬שגם היא המסכנה‪ ,‬נפלה קורבן למפגש‪,‬‬
‫להתנגשות עם עולם הזרים‪ ,‬כלומר עם אותלו המורי‪ ,‬במחזה השקספירי‬
‫הנושא את שמו‪ .‬כך הפכה מדינת הלאום‪" ,‬חזון הלאום של ונציה" לו‬
‫נאמן 'אורלנדו'‪ ,‬למשפחה‪ .‬זה בתורו מזכיר את התנועות הלאומיות של‬
‫‪ ,1848‬שהן אבותיה של הציונות וגם של תנועה משוקצת אחרת שהס‬
‫מלהזכירה‪ ,‬שהבעיות המיוחדות שהיו לה עם זרים כמעט והחריבו את‬

‫כל העולם‪.‬‬

‫‪ 94‬תאטרון ‪ ‬גיליון ‪43‬‬