Page 98 - תאטרון 43

‫לא רק שהמחזה מדבר על דרכו של העולם היום‪ ,‬הוא מדבר‬
‫גם על ההקשר ההיסטורי של אז‪ ,‬על הגטו של ונציה‪ ,‬הראשון‬

‫בעולם‪ ,‬שעוד מעט יוקם‪.‬‬

‫אלא העיקר‪ .‬וסיפור האוהבים שבו‪ ,‬חלק עיקרי וחשוב בקומדיה דל‪-‬‬
‫ארטה‪ ,‬או קטעי המשרתים העסיסיים‪ ,‬הופך כעת לזנב כמעט מיותר‪,‬‬
‫ההקשר החיוור שבצילו פועלים כוחות השוק‪ .‬לא פלא שמסגרת‬

‫הקיצוצים של הטקסט המקורי‪ ,‬מה שקוצץ היה שייך לחלק ההוא‪,‬‬

‫למשל החלק הנפלא של לנצלוט גובו ואביו גובו הזקן העיוור‪ ,‬או נאום‬
‫נריסה על המחזרים שכשלו – ומה שנוסף‪ ,‬נוסף לחלק "ההיסטורי‪-‬‬
‫מעמדי" – שלטון האליטה בתקשורת ותכתיביה לשם שמירת הסטטוס‬
‫קוו‪ ,‬תככי האליטה שהביאו לפשיטת הרגל של אנטוניו ולהצלתו‪.‬‬
‫שמירת הסטטוס קוו הוא ערך מקודש בהנסיך של ניקולו מקיאוולי‪,‬‬
‫היציבות‪ ,‬שאיפה לגיטימית למי שבחייו‪ ,‬עירו פירנצה החליפה כמה‬
‫ידיים נסיכיות וגם היתה רפובליקה חלק מזמן‪ .‬אומרים לנו שהעיבוד‬
‫הזה הוא בהשראתו‪ .‬האם שקספיר כבר הכיר את החיבורים שלו? שהרי‬
‫הוא (שקספיר) לקח כמעט הכול ממקורות קודמים וכמעט לא כתב‬

‫משהו מקורי משל עצמו‪.‬‬

‫מכבש הקהילה שכבש את העיבוד הנוכחי של הסוחר מונציה‪ ,‬הקטין‬
‫במידת מה את תפקידם האינדיווידואלי של אותם "הסוחרים מונציה"‬
‫שאולי לא ברור מי מהם הוא הסוחר בה' הידיעה משם המחזה‪ .‬אולי כדי‬
‫להדגיש כי למרות שמדובר באנשים‪ ,‬הבחירה החופשית לא בדיוק‬

‫קיימת‪ ,‬גם אם לכאורה היא כן‪ ,‬אלא מוכתבת על‪-‬ידי החברה וכאמור‪,‬‬

‫החברה‪ ,‬ההיסטוריה‪ ,‬או אם תרצו "הנרטיב"‪ ,‬עובו כאן על חשבון‬
‫הפרטי‪ .‬בעצם כמעט לכל דמות ראשית כאן יש קרוב משפחה מדרגת‬
‫הורה ונדמה שאלו האמיתיים מעיקים ביותר ועומדים בניגוד לזה‬
‫המאומץ‪ .‬כך אביה של פורציה מקברו‪ ,‬משגע את בתו עם החידה שהוא‬
‫מאלץ את מחזריה לפתור‪ .‬אלא שבגרסה זו האציל המתחכם‪ ,‬הופך‬
‫כאמור לשאר בשרו של אציל אחר (דוכסית ונציה)‪ ,‬שכאן לא ברור אם‬
‫הוא מגן הבורגנים או בורגני בעצמו‪ ,‬כלומר ראש הבורגנים‪ .‬בעיוות‬
‫מסוים של הכוונה המקורית‪ ,‬אפשר אולי לומר‪ ,‬הכוח המניע את‬
‫העלילה פה הוא הכוח הבורגני וכליו – כלומר הכסף והתקשורת‪ ,‬ולא‬

‫האצולה ששלטה בזכות חסד עליון וזכות ירושה‪.‬‬

‫‪ 96‬תאטרון ‪ ‬גיליון ‪43‬‬